{
"language": "he",
"title": "Rashi on Numbers",
"versionSource": "http://primo.nli.org.il/primo_library/libweb/action/dlDisplay.do?vid=NLI&docId=NNL_ALEPH002691623",
"versionTitle": "Rashi Chumash, Metsudah Publications, 2009",
"status": "locked",
"priority": 2.0,
"license": "CC-BY",
"shortVersionTitle": "Metsudah Publications, 2009",
"actualLanguage": "he",
"isBaseText": true,
"heTitle": "רש\"י על במדבר",
"categories": [
"Tanakh",
"Rishonim on Tanakh",
"Rashi",
"Torah"
],
"text": [
[
[
"וידבר. במדבר סיני באחד לחדש. מתוך חיבתן לפניו מונה אותם כל שעה כשיצאו ממצרים מנאן וכשנפלו בעגל מנאן לידע מנין הנותרים כשבא להשרות שכינתו עליהן מנאן. באחד בניסן הוקם המשכן ובאחד באייר מנאם:"
],
[
"למשפחתם. דע מנין כל שבט ושבט:",
"לבית אבתם. מי שאביו משבט אחד ואמו משבט אחר יקום על שבט אביו (ב\"ב קט, ב): ",
"לגלגלתם. על ידי שקלים בקע לגלגולת:"
],
[
"כל יצא צבא. מגיד שאין יוצא בצבא פחות מבן עשרים:"
],
[
"ואתכם יהיו. כשתפקדו אותם יהיו עמכם נשיא כל שבט ושבט: \n"
],
[],
[],
[],
[],
[],
[],
[],
[],
[],
[],
[],
[
"אלה קרואי העדה. הנקראים לכל דבר חשיבות שבעדה: \n"
],
[
"האנשים האלה. את שנים עשר נשיאים הללו:",
"אשר נקבו. לו כאן בשמות: \n"
],
[
"ויתילדו על משפחותם. הביאו ספרי יחוסיהם ועידי חזקת לידתם כל אחד ואחד להתייחס על השבט: \n"
],
[],
[],
[],
[],
[],
[],
[],
[],
[],
[],
[],
[],
[],
[],
[],
[],
[],
[],
[],
[],
[],
[],
[],
[],
[],
[],
[],
[],
[],
[],
[
"אך את מטה לוי לא תפקד. כדאי הוא לגיון של מלך להיות נמנה לבדו. דבר אחר צפה הקב\"ה שעתידה לעמוד גזירה על כל הנמנין מבן עשרים שנה ומעלה שימותו במדבר אמר אל יהיו אלו בכלל לפי שהם שלי שלא טעו בעגל: "
],
[
"ואתה הפקד את הלוים. כתרגומו מני לשון מנוי שררה על דבר שהוא ממונה עליו כמו (אסתר ב, ג) ויפקד המלך פקידים: "
],
[
"יורידו אתו. כתרגומו יפרקון כשבאין ליסע במדבר ממסע למסע היו מפרקין אותו מהקמתו ונושאין אותו עד מקום אשר ישכון שם הענן ויחנו שם ומקימין אותו: \n",
"והזר הקרב. לעבודתם זו:",
"יומת. בידי שמים (סנהדרין פד, א): "
],
[
"ואיש על דגלו. כמו שהדגלים סדורים בספר זה שלשה שבטים לכל דגל:"
],
[
"ולא יהיה קצף. אם תעשה כמצותי לא יהיה קצף ואם לאו שיכנסו זרים בעבודתם זו יהיה קצף כמו שמצינו במעשה קרח (במדבר יז, יא) כי יצא הקצף וגו': \n"
]
],
[
[],
[
"באתת. כל דגל יהיה לו אות מפה צבועה תלויה בו צבעו של זה לא כצבעו של זה צבע כל אחד כגוון אבנו הקבועה בחשן ומתוך כך יכיר כל אחד את דגלו (תנחומא במדבר יב). דבר אחר באותות לבית אבותם באות שמסר להם יעקב אביהם כשנשאוהו ממצרים שנאמר (בראשית נ, יב) ויעשו בניו לו כן כאשר צום יהודה ויששכר וזבולן ישאוהו מן המזרח וראובן ושמעון וגד מן הדרום וכו' כדאיתא בתנחומא בפרשה זו: \n",
"מנגד. מרחוק מיל כמו שנאמר ביהושע (יהושע ג, ד) אך רחוק יהיה ביניכם וביניו כאלפים אמה שיוכלו לבא בשבת משה ואהרן ובניו והלוים חונים בסמוך לו (תנחומא שם ט): "
],
[
"קדמה. לפנים הקרויה קדם ואיזו זו רוח מזרחית והמערב קרוי אחור:"
],
[],
[],
[],
[],
[],
[
"ראשונה יסעו. כשרואין הענן מסתלק תוקעין הכהנים בחצוצרות ונוסע מחנה יהודה תחלה וכשהולכין הולכין כדרך חנייתן הלוים והעגלות באמצע דגל יהודה במזרח ושל ראובן בדרום ושל אפרים במערב ושל דן בצפון:"
],
[],
[],
[],
[],
[],
[],
[],
[
"ונסע אהל מועד. לאחר שני דגלים הללו:",
"כאשר יחנו כן יסעו. כמו שפירשתי הליכתן כחנייתן כל דגל מהלך לרוח הקבועה לו (שם יב):",
"על ידו. על מקומו ואין לשון יד זז ממשמעו רוח של צדו קרוי על ידו הסמוכה לו לכל הושטת ידו. אינשו\"ן איש\"א בלע\"ז: "
],
[],
[],
[
"ועליו. כתרגומו ודסמיכין עלוהי: \n"
]
],
[
[
"ואלה תולדת אהרן ומשה. ואינו מזכיר אלא בני אהרן ונקראו תולדות משה לפי שלמדן תורה מלמד שכל המלמד את בן חבירו תורה מעלה עליו הכתוב כאלו ילדו (סנהדרין יט, ב): ",
"ביום דבר ה' את משה. נעשו אלו התולדות שלו שלמדן מה שלמד מפי הגבורה: \n"
],
[],
[],
[
"על פני אהרן. בחייו (במ\"ר ב, כו): "
],
[],
[
"ושרתו אתו. ומהו השירות ושמרו את משמרתו לפי ששמירת המקדש עליו שלא יקרב זר כמו שנאמר (במדבר יח, א) אתה ובניך ובית אביך אתך תשאו את עון המקדש והלוים הללו מסייעין אותם זו היא השירות: "
],
[
"ושמרו את משמרתו. כל מנוי שהאדם ממונה עליו ומוטל עליו לעשותו קרוי משמרת בכל המקרא ובלשון משנה כמו שאמרו בבגתן ותרש והלא אין משמרתי ומשמרתך שוה (מגילה יג, ב) וכן משמרות כהונה ולויה: "
],
[
"ואת משמרת בני ישראל. שכולן היו זקוקין לצרכי המקדש אלא שהלוים באים תחתיהם בשליחותם לפיכך לוקחים מהם המעשרות בשכרן שנאמר (להלן יח, לא) כי שכר הוא לכם חלף עבודתכם: "
],
[
"נתונם המה לו. לעזרה:",
"מאת בני ישראל. כמו מתוך בני ישראל כלומר משאר כל העדה נבדלו לכך בגזרת המקום והוא נתנם לו שנאמר (שם ח, יט) ואתנה את הלוים נתונים וגו': "
],
[
"ואת אהרן ואת בניו תפקד. לשון פקידות ואינו לשון מנין:",
"ושמרו את כהנתם. קבלת דמים וזריקה והקטרה ועבודות המסורות לכהנים:"
],
[],
[
"ואני הנה לקחתי. ואני מהיכן זכיתי בהן: מתוך בני ישראל. שיהיו ישראל שוכרין אותן לשירות שלי על ידי הבכורות זכיתי בהם ולקחתים תמורתם לפי שהיתה העבודה בבכורות וכשחטאו בעגל נפסלו והלוים שלא עבדו עבודת אלילים נבחרו תחתיהם (מדרש אגדה):"
],
[],
[],
[
"מבן חדש ומעלה. משיצא מכלל נפלים הוא נמנה ליקרא שומר משמרת הקדש. אמר רבי יהודה ברבי שלום למוד הוא אותו השבט להיות נמנה מן הבטן שנאמר (להלן כו, נט) אשר ילדה אותה ללוי במצרים עם כניסתה בפתח מצרים ילדה אותה ונמנית בשבעים נפשות שכשאתה מונה חשבונם לא תמצאם אלא שבעים חסר אחת והיא השלימה את המנין (תנחומא במדבר טז): "
],
[
"על פי ה'. אמר משה לפני הקב\"ה היאך אני נכנס לתוך אהליהם לדעת מנין יונקיהם אמר לו הקב\"ה עשה אתה שלך ואני אעשה שלי הלך משה ועמד על פתח האהל והשכינה מקדמת לפניו ובת קול יוצאת מן האהל ואומרת כך וכך תינוקות יש באהל זה לכך נאמר על פי ה' (שם): "
],
[],
[],
[],
[],
[
"לגרשון משפחת הלבני. כלומר לגרשון היו הפקודים משפחת הלבני ומשפחת השמעי פקודיהם כך וכך: \n"
],
[],
[],
[],
[
"המשכן. יריעות התחתונות:",
"והאהל. יריעות עזים העשויות לגג:",
"מכסהו. עורות אילים ותחשים: \n",
"ומסך פתח. הוא הוילון:"
],
[
"ואת מיתריו. של משכן והאהל ולא של חצר:"
],
[],
[],
[
"משפחת בני קהת יחנו וגו' תימנה. וסמוכין להם דגל ראובן החונים תימנה (לעיל ב, י) אוי לרשע ואוי לשכנו לכך לקו מהם דתן ואבירם ומאתים וחמשים איש עם קרח ועדתו שנמשכו עמהם במחלוקתם (תנחומא במדבר יב): \n"
],
[],
[
"והמסך. היא הפרכת שאף היא קרויה (שמות מ, כא) (פרכת) המסך: "
],
[
"ונשיא נשיאי הלוי. ממונה על כלם ועל מה היא נשיאותו:",
"פקודת שומרי משמרת הקודש. על ידו היה פקודת כולם:"
],
[],
[],
[],
[],
[],
[
"משה ואהרן ובניו. וסמוכין להם דגל מחנה יהודה והחונים עליו יששכר וזבולן טוב לצדיק טוב לשכנו לפי שהיו שכניו של משה שהיה עוסק בתורה נעשו גדולים בתורה שנאמר (תהלים ס, ט) יהודה מחוקקי (דה\"א יב, לג) ומבני יששכר יודעי בינה וגו' מאתים ראשי סנהדראות ומזבולן (שופטים ה, יד) מושכים בשבט סופר (תנחומא שם): "
],
[
"אשר פקד משה ואהרן. נקוד על ואהרן לומר שלא היה במנין הלוים (בכורות ד, א): ",
"שנים ועשרים אלף. ובפרטן אתה מוצא שלש מאות יתרים בני גרשון שבעת אלפים וחמש מאות. בני קהת שמונת אלפים ושש מאות. בני מררי ששת אלפים ומאתים. ולמה לא כללן עם השאר ויפדו את הבכורות ולא יהיו זקוקים השלשה ושבעים ומאתים בכורות העודפים על המנין לפדיון אמרו רבותינו במסכת בכורות (ה, א) אותן שלש מאות לוים בכורים היו ודים שיפקיעו עצמם מן הפדיון: "
],
[
"פקד כל בכור זכר וגו' מבן חדש ומעלה. משיצא מכלל ספק נפלים: \n"
],
[],
[],
[],
[],
[
"ואת בהמת הלוים וגו'. לא פדו בהמות הלוים את בכורי בהמה טהורה של ישראל אלא את פטרי חמוריהם ושה אחד של בן לוי פטר כמה פטרי חמורים של ישראל תדע שהרי מנה העודפים באדם ולא מנה העודפים בבהמה (שם ד, ב): "
],
[
"ואת פדויי השלשה וגו'. ואת הבכורות הצריכין להפדות בהם אלו השלשה ושבעים ומאתים העודפים בהם ויתרים על הלוים מהם תקח חמשת שקלים לגלגלת כך היתה מכירתו של יוסף עשרים כסף שהיה בכורה של רחל (ב\"ר פד, יח): "
],
[],
[],
[
"העדפים על פדויי הלוים. על אותן שפדו הלוים בגופן:"
],
[
"חמשה וששים ושלש מאות ואלף. כך סכום החשבון חמשת שקלים לגלגלת למאתים בכורות אלף שקל לשבעים בכורות שלש מאות וחמשים שקל לשלש בכורות חמשה עשר שקל אמר כיצד אעשה בכור שאומר לו תן חמשת שקלים יאמר לי אני מפדויי הלוים מה עשה הביא שנים ועשרין אלף פתקין וכתב עליהן בן לוי ומאתים ושבעים ושלשה פתקין כתב עליהן ה' שקלים בללן ונתנן בקלפי אמר להן בואו וטלו פתקיכם לפי הגורל (במדרש רבה ד, י. סנהדרין יז, א): "
]
],
[
[],
[
"נשא את ראש וגו'. מנה מהם את הראויין לעבודת משא והן מבן שלשים ועד בן חמשים שנה והפחות משלשים לא נתמלא כחו מכאן אמרו (אבות ה, כא) בן שלשים לכח והיותר על בן חמשים כחו מכחיש מעתה: \n"
],
[],
[
"קדש הקדשים. המקודש שבכולן הארון והשלחן והמנורה והמזבחות והפרוכת וכלי שרת:"
],
[
"ובא אהרן ובניו וגו'. יכניסו כל כלי וכלי לנרתקו המפורש לו בפרשה זו ולא יצטרכו הלוים בני קהת אלא לשאת:",
"בנסוע המחנה. כשהענן מסתלק הם יודעין שיסעו:"
],
[],
[
"קערות וכפות קשות ומנקיות. כבר פירשתי במלאכת המשכן (שמות כה, כט): ",
"הנסך. הכסוי לשון מסך. (שם) אשר יוסך בהם:"
],
[],
[
"מלקחיה. כמין צבת שמושך בה את הפתילה לכל צד שירצה:",
"מחתתיה. כמין כף קטנה ושוליה פשוטין ולא סגלגלים ואין לה מחיצה לפנים אלא מצדיה וחותה בה את דשן הנרות כשמטיבן:",
"נרתיה. לוצי\"ש בלע\"ז שנותנים בהן השמן והפתילות: "
],
[
"אל מכסה עור תחש. כמין מרצוף (כלים לב):"
],
[],
[
"את כל כלי השרת אשר ישרתו בם בקדש. בתוך המשכן שהוא קדש והן כלי הקטרת שמשרתין בהם במזבח הפנימי: \n"
],
[
"ודשנו את המזבח. מזבח הנחשת:",
"ודשנו. יטלו את הדשן מעליו:",
"ופרשו עליו בגד ארגמן. ואש שירדה מן השמים רבוצה תחת הבגד כארי בשעת המסעות (יומא כא, ב) ואינה שורפתו שהיו כופין עליה פסכתר של נחשת (עירובין קד): "
],
[
"מחתת. שבהן חותים גחלים לתרומת הדשן שעשויה כמין מחבת שאין לה אלא שלש מחיצות ומלפניה שואבת את הגחלים:",
"מזלגות. צנוריות של נחשת שבהן מכין באברים שעל המזבח להפכן כדי שיתעכלו יפה ומהר:",
"יעים. הם מגרפות ובלע\"ז ווידי\"ל והן של נחושת ובהן מכבדין את הדשן מעל המזבח: "
],
[
"לכסת את הקדש. הארון והמזבח:",
"ואת כל כלי הקדש. המנורה וכלי שרת:",
"ומתו. שאם יגעו חייבין מיתה בידי שמים:"
],
[
"ופקדת אלעזר. שהוא ממונה עליהם לשאת אותם שמן וקטרת ושמן המשחה ומנחת התמיד עליו מוטל לצוות ולזרז ולהקריב בעת חנייתן: \n",
"פקדת כל המשכן. ועוד היה ממונה על משא בני קהת לצוות איש איש על עבודתו ועל משאו והוא המשכן וכל אשר בו כל הסדורים למעלה בפרשה זו אבל משא בני גרשון ומררי שאינן מקדש הקדשים על פי איתמר היה כמו שכתוב בפרשת נשא (להלן פסוק כח):"
],
[],
[
"אל תכריתו. אל תגרמו להם שימותו:"
],
[],
[
"ולא יבאו לראות כבלע את הקדש. לתוך נרתק שלו כמו שפירשתי למעלה בפרשה זו ופרשו עליו בגד פלוני וכסו אותו במכסה פלונית ובלוע שלו הוא כסויו: \n"
],
[],
[
" נשא את ראש בני גרשון גם הם. כמו שצויתיך על בני קהת לראות כמה יש שהגיעו לכלל עבודה: \n"
],
[],
[],
[
" את יריעת המשכן. עשר התחתונות:",
"ואת אהל מועד. יריעות עזים העשויות לאהל עליו:",
"מכסהו. עורות אילים מאדמים:",
"מסך פתח. וילון המזרחי:"
],
[
" אשר על המשכן. כלומר הקלעים והמסך של חצר הסוככים ומגינים על המשכן ועל מזבח הנחשת סביב: \n",
"ואת כל אשר יעשה להם. כתרגומו וית כל דיתמסר להון לבני גרשון:"
],
[
" על פי אהרן ובניו. ואיזה מהבנים ממונה עליהם ביד איתמר בן אהרן הכהן: \n"
],
[],
[],
[],
[],
[
" ויתדתם ומיתריהם. של עמודים שהרי יתדות ומיתרי הקלעים \nבמשא בני גרשון היו ויתדות ומיתרים היו ליריעות ולקלעים מלמטה שלא תגביהם הרוח ויתדות ומיתרים היו לעמודים סביב לתלות בהם הקלעים בשפתם העליונה בכלונסות וקונדסין כמו ששנויה במלאכת המשכן (פ\"ה): "
],
[],
[],
[],
[],
[],
[],
[],
[],
[],
[],
[],
[],
[],
[],
[
" עבודת עבודה. הוא השיר במצלתים וכנורות שהיא עבודה לעבודה אחרת (ערכין יא, א): ",
"ועבודת משא. כמשמעו:"
],
[],
[
" ופקדיו אשר צוה ה' את משה. ואותן הפקודים היו במצוה מבן שלשים שנה ועד בן חמשים: \n"
]
],
[
[],
[
" צו את בני ישראל וגו'. פרשה זו נאמרה ביום שהוקם המשכן ושמנה פרשיות נאמרו בו ביום כדאיתא במסכת גיטין בפרק הנזקין (ס, א־ב): ",
"וישלחו מן המחנה. שלש מחנות היו שם בשעת חנייתן. תוך הקלעים היא מחנה שכינה. חניית הלוים סביב כמו שמפורש בפרשת במדבר סיני (לעיל א, נ) היא מחנה לויה. ומשם ועד סוף מחנה הדגלים לכל ארבע הרוחות היא מחנה ישראל. הצרוע נשתלח חוץ לכולן. הזב מותר במחנה ישראל ומשולח מן השתים. וטמא לנפש מותר אף בשל לויה ואינו משולח אלא משל שכינה. וכל זה דרשו רבותינו מן המקראות במסכת פסחים (סז, א־ב): ",
"טמא לנפש. דמסאב לטמי נפשא דאנשא אומר אני שהוא לשון עצמות אדם בלשון ארמי והרבה יש בבראשית רבה (י, א. כח, ב. עח, א. ועוד) אדריאנוס שחיק טמיא שחיק עצמות: \n"
],
[],
[],
[],
[
" למעל מעל בה'. הרי חזר וכתב כאן פרשת גוזל ונשבע על שקר היא האמורה בפרשת ויקרא (ה, כא) ומעלה מעל בה' וכחש בעמיתו וגו' ונשנית כאן בשביל שני דברים שנתחדשו בה האחד שכתוב והתודו לומר שאינו חייב חומש ואשם על פי עדים עד שיודה בדבר והשני על גזל הגר שהוא ניתן לכהנים (ספרי נשא ב): "
],
[
" את אשמו בראשו. הוא הקרן שנשבע עליו (ב\"ק קי, א): ",
"לאשר אשם לו. למי שנתחייב לו (כתובות יט):"
],
[
" ואם אין לאיש גאל. שמת התובע שהשביעו ואין לו יורשים:",
"להשיב האשם אליו. כשנמלך זה להתודות על עונו ואמרו רבותינו (ספרי נשא ד. ב\"ק קט, א) וכי יש לך אדם בישראל שאין לו גואלים או בן או בת או אח או שאר בשר הקרוב ממשפחת אביו למעלה עד יעקב אלא זה הגר שמת ואין לו יורשים: ",
"האשם המושב. זה הקרן והחומש (ב\"ק קי, א): ",
"לה' הכהן. קנאו השם ונתנו לכהן שבאותו משמר (ספרי נשא ד. ב\"ק קט, ב): ",
"מלבד איל הכפרים. האמור בויקרא (ה, כה) שהוא צריך להביא: "
],
[
" וכל תרומה וגו'. אמר רבי ישמעאל וכי תרומה מקריבין לכהן והלא הוא המחזר אחריה לבית הגרנות ומה תלמוד לומר אשר יקריבו לכהן אלו הבכורים שנאמר בהם (שמות כג, יט) תביא בית ה' אלהיך ואיני יודע מה יעשה בהם תלמוד לומר לכהן לו יהיה בא הכתוב ולימד על הבכורים שיהיו נתנין לכהן (ספרי נשא ה): \n"
],
[
" ואיש את קדשיו לו יהיו. לפי שנאמרו מתנות כהונה ולויה יכול יבואו ויטלום בזרוע תלמוד לומר ואיש את קדשיו לו יהיו מגיד שטובת הנאתן לבעלים (שם ו) ועוד מדרשים הרבה דרשו בו בספרי. ומדרש אגדה (תנחומא ראה י) ואיש את קדשיו לו יהיו מי שמעכב מעשרותיו ואינו נותנן לו יהיו המעשרות סוף שאין שדהו עושה אלא אחד מעשר שהיתה למודה לעשות: \n",
"איש אשר יתן לכהן. מתנות הראויות לו:",
"לו יהיה. ממון הרבה (ברכות סג, א): "
],
[],
[
" איש איש כי תשטה אשתו. מה כתוב למעלה מן הענין ואיש את קדשיו לו יהיו אם אתה מעכב מתנות הכהן חייך שתצטרך לבא אצלו להביא לו את הסוטה (שם):",
"איש איש. ללמדך שמועלת בשתים באיש מלחמה של מעלה ואישה מלמטה (תנחומא נשא ה):",
"כי תשטה אשתו. שנו רבותינו (שם) אין המנאפין נואפין עד שתכנס בהן רוח שטות דכתיב כי תשטה וכתיב בו (משלי ו, לב) נואף אשה חסר לב. ופשוטו של מקרא כי תשטה תט מדרכי צניעות ותחשד בעיניו כמו (שם ד, טו) שטה מעליו ועבור (שם ז, כה) אל ישט אל דרכיה לבך: ",
"ומעלה בו מעל. ומהו המעל: \n"
],
[
" ושכב איש אתה. איש פרט לקטן ומי שאינו איש (סוטה כח. תנחומא נשא ו. ספרי ז):",
"אתה שכבת זרע. שכיבתה פוסלת אותה ואין שכיבת אחותה פוסלת אותה כמעשה בשתי אחיות שהיו דומות זו לזו (יבמות צה. תנחומא שם): \n",
"ונעלם מעיני אישה. פרט לסומא הא אם היה רואה ומעמעם (ס\"א ומעלים) אין המים בודקין אותה (סוטה כז. ספרי ז. תנחומא ז): ",
"ונסתרה. שיעור שתראה לטומאת ביאה:",
"ועד אין בה. הא אם יש בה אפילו עד אחד שאמר נטמאת לא היתה שותה (סוטה ב, ב. לא, ב): ",
"ועד אין בה. בטומאה אבל יש עדים לסתירה (שם ב, ב): ",
"נתפשה. נאנסה כמו (דברים כב, כח) ותפשה ושכב עמה (ספרי ז): "
],
[
" ועבר עליו. קודם לסתירה:",
"רוח קנאה וקנא. פירשו רבותינו (סוטה ג, א) לשון התראה שמתרה בה אל תסתרי עם איש פלוני: ",
"והיא נטמאה או עבר עליו וגו'. כלומר הוא התרה בה ועברה על התראתו ואין ידוע אם נטמאה אם לאו:"
],
[
" קמח. שלא יהא מסלת (ספרי נשא ח):",
"שעורים. ולא חטים היא עשתה מעשה בהמה וקרבנה מאכל בהמה (סוטה טו, ב. ספרי שם): ",
"לא יצק עליו שמן. שלא יהא קרבנה מהודר שהשמן קרוי אור והיא עשתה בחשך (סוטה טו, א. תנחומא נשא ג): ",
"ולא יתן עליו לבנה. שהאמהות נקראות לבונה שנאמר (שיר ד, ו) אל גבעת הלבונה והיא פירשה מדרכיהן (סוטה ה. תנחומא שם): ",
"כי מנחת קנאת הוא. הקמח הזה. קמח לשון זכר:",
"מנחת קנאת. מעוררת עליה שתי קנאות קנאת המקום וקנאת הבעל (ספרי ח):"
],
[],
[
" מים קדשים. שקדשו בכיור (שם י. כתובות עב. סוטה טו, ב) לפי שנעשה הכיור מנחשת מראות הצובאות וזו פירשה מדרכיהן שהיו נבעלות לבעליהן במצרים תחת התפוח וזו קלקלה לאחר תבדק בו (תנחומא פקודי ט): ",
"בכלי חרש. היא השקתה את הנואף יין משובח בכוסות משובחים לפיכך תשתה מים המרים במקידה בזויה של חרס (סוטה ז):"
],
[
" והעמיד הכהן וגו'. והלא כבר נאמר והעמידה לפני ה' אלא מסיעין היו אותה ממקום למקום כדי ליגעה ותטרף דעתה ותודה (שם ח, א): ",
"ופרע. סותר את קליעת שערה כדי לבזותה מכאן לבנות ישראל שגלוי הראש גנאי להן (שם יד. כתובות עב, א. ספרי): ",
"לפני ה'. בשער נקנור הוא שער העזרה המזרחי דרך כל הנכנסים (ספרי. סוטה ז, א): ",
"ונתן על כפיה. ליגעה אולי תטרף דעתה ותודה ולא ימחה שם המיוחד על המים (שם יד, א): ",
"המרים. על שם סופן שהם מרים לה (ספרי נשא יא):",
"המאררים. המחסרים אותה מן העולם לשון (יחזקאל כח, כד) סילון ממאיר ולא יתכן לפרש מים ארורים שהרי קדושים הן ולא ארורים כתב הכתוב אלא מאררים את אחרים ואף אונקלוס לא תרגם ליטיא אלא מלטטיא שמראות קללה בגופה של זו: "
],
[
" והשביע וגו'. ומה היא השבועה אם לא שכב הנקי הא אם שכב חנקי (ס\"א לא תנקי)שמכלל לאו אתה שומע הן אלא שמצוה לפתוח בדיני נפשות תחלה לזכות: "
],
[
" ואת כי שטית. כי משמש בלשון אם:"
],
[
" בשבעת האלה. שבועה של קללה:",
"יתן ה' אותך לאלה וגו'. שיהיו הכל מקללין ביך יבואך כדרך שבא לפלונית:",
"ולשבעה. שיהיו הכל נשבעין ביך לא יארע לי כדרך שאירע לפלונית וכן הוא אומר (ישעיה סה, טו) והנחתם שמכם לשבועה לבחירי שהצדיקים נשבעים בפורענותן של רשעים וכן לענין הברכה (בראשית יב, ג) ונברכו וגו' (שם מח, כ) בך יברך ישראל לאמר (סוטה יח. שבועות כד): ",
"את ירכך. בקללה הקדים ירך לבטן לפי שבה התחילה בעבירה תחלה:",
"צבה. כתרגומו נפוחה:"
],
[
" לצבות בטן. כמו להצבות בטן זהו שמוש פתח שהלמד נקודה בו וכן (שמות יג, כא) לנחותם הדרך (דברים א, לג) לראותכם בדרך אשר תלכו בה וכן לנפיל ירך להנפיל ירך שהמים מצבים את הבטן ומפילים את הירך: ",
"לצבות בטן ולנפל ירך. בטנו וירכו של בועל או אינו אלא של נבעלת כשהוא אומר את ירכך נופלת ואת בטנך צבה הרי של נבעלת אמור (סוטה כח, א): ",
"אמן אמן. קבלת שבועה אמן על האלה אמן על השבועה אמן אם מאיש זה אמן אם מאיש אחר אמן שלא שטיתי ארוסה ונשואה שומרת יבם וכנוסה (שם יח, א): "
],
[],
[
" והשקה את האשה. אין זה סדר המעשה שהרי בתחלה הקריב מנחתה אלא הכתוב מבשרך שכשישקנה יבאו בה למרים לפי שנאמר בטן וירך מנין לשאר כל הגוף תלמוד לומר ובאו בה בכולה אם כן מה תלמוד לומר בטן וירך לפי שהן התחילו בעבירה תחלה לפיכך התחיל מהם הפורענות (שם ח, ב): ",
"למרים. להיות לה רעים ומרים:"
],
[
" והניף. מוליך ומביא מעלה ומוריד ואף היא מניפה עמו שידה למעלה מידו של כהן (שם יט, א): ",
"והקריב אותה. זו היא הגשתה בקרן דרומית מערבית של מזבח קודם קמיצה כשאר מנחות (שם יד, ב): "
],
[
" אזכרתה. הוא הקומץ שעל ידי הקטרתו המנחה באה לזכרון לגבוה (ספרי נשא יז):"
],
[
" והשקה את המים. לרבות שאם אמרה איני שותה לאחר שנמחקה המגלה מערערין אותה ומשקין אותה בעל כרחה אלא אם כן אמרה טמאה אני (סוטה כז):",
"וצבתה בטנה וגו'. אף על פי שבקללה הזכיר ירך תחלה המים אינן בודקין אלא כדרך כניסתן בה:",
"והיתה האשה לאלה. כמו שפירשתי שיהיו הכל אלין בה:",
"בקרב עמה. הפרש יש בין אדם המתנוול במקום שניכר לאדם המתנוול במקום שאינו ניכר (ספרי יד):"
],
[
" ואם לא נטמאה האשה. בסתירה זו:",
"וטהורה היא. ממקום אחר:",
"ונקתה. ממים המאררים ולא עוד אלא ונזרעה זרע אם היתה יולדת בצער תלד בריוח אם היתה יולדת שחורים יולדת לבנים (שם יט. סוטה כו, א): "
],
[],
[
" או איש. כמו (שמות כא, לו) או נודע כלומר אם איש קנאי הוא לכך והעמיד את האשה: \n"
],
[
" ונקה האיש מעון. אם בדקוה המים אל ידאג לומר חבתי במיתתה נקי הוא מן העונש. דבר אחר משישקנה תהא אצלו בהיתר ונקה מעון שהסוטה אסורה לבעלה (ספרי כא):"
]
],
[
[],
[
" כי יפלא. יפריש למה נסמכה פרשת נזיר לפרשת סוטה לומר לך שכל הרואה סוטה בקלקולה יזיר עצמו מן היין שהוא מביא לידי ניאוף (סוטה ב, א): ",
"נדר נזיר. אין נזירה בכל מקום אלא פרישה אף כאן שפירש מן היין:",
"להזיר לה'. להבדיל עצמו מן היין לשם שמים (נדרים ט, ב. ספרי כב): "
],
[
" מיין ושכר. כתרגומו מחמר חדת ועתיק שהיין משכר כשהוא ישן:",
"וכל משרת. לשון צביעה במים או בכל משקה ובלשון משנה יש הרבה אין שורין דיו וסממנים (שבת יז, ב) נזיר ששרה פתו ביין (נזיר לד, ב): "
],
[
" חרצנים. הם הגרעינין:",
"זג. הם הקליפות שמבחוץ שהחרצנים בתוכן כענבל בזוג (ספרי כד. נזיר שם): \n"
],
[
" קדש יהיה. השער שלו לגדל הפרע של שער ראשו (ספרי):",
"פרע. נקוד פתח קטן (סגול) לפי שהוא דבוק לשער ראשו פרע של שער ופירוש של פרע גידול של שער וכן (ויקרא כא, י) את ראשו לא יפרע ואין קרוי פרע פחות מל' יום: \n"
],
[],
[],
[
" כל ימי נזרו קדוש הוא. זו קדושת הגוף (ספרי כז) מליטמא למתים:"
],
[
" פתע. זה אונס:",
"פתאם. זה שוגג (ספרי כח) ויש אומרים פתע פתאום דבר אחד הוא מקרה של פתאום:",
"וכי ימות מת עליו. באהל שהוא בו:",
"ביום טהרתו. ביום הזייתו או אינו אלא בשמיני שהוא טהור לגמרי תלמוד לומר ביום השביעי אי שביעי יכול אפילו לא הזה תלמוד לומר ביום טהרתו (שם):"
],
[
" וביום השמיני יבא שתי תרים. להוציא את השביעי או אינו אלא להוציא את התשיעי קבע זמן לקרבין וקבע זמן למקריבין מה קרבין הכשיר שמיני ומשמיני והלאה (ויקרא כב, כז) אף מקריבין שמיני ומשמיני והלאה (ספרי כט): "
],
[
" מאשר חטא על הנפש. שלא נזהר מטומאת המת רבי אלעזר הקפר אומר שציער עצמו מן היין (שם ל):",
"וקדש את ראשו. לחזור ולהתחיל מנין נזירותו (שם): \n"
],
[
" והזיר לה' את ימי נזרו. יחזור וימנה נזירותו כבתחלה:",
"והימים הראשונים יפלו. לא יעלו מן המנין:"
],
[
" יביא אתו. יביא את עצמו וזה אחד משלשה אתים שהיה רבי ישמעאל דורש כן כיוצא בו (ויקרא כב, טז) והשיאו אותם עון אשמה את עצמם כיוצא בו (דברים לד, ו) ויקבור אותו בגי הוא קבר את עצמו (ספרי לב): "
],
[],
[
" ומנחתם ונסכיהם. של עולה ושלמים לפי שהיו בכלל ויצאו לידון בדבר חדש שיטעינו לחם החזירן לכללן שיטעינו נסכים כדין עולה ושלמים (שם לד):",
"חלות בלולות ורקיקי מצות. עשר מכל מין (מנחות עח, א): "
],
[],
[
" זבח שלמים לה' על סל המצות. ישחט את השלמים על מנת לקדש את הלחם (שם מו, ב): ",
"את מנחתו ואת נסכו. של איל:"
],
[
" וגלח הנזיר פתח אהל מועד. יכול יגלח בעזרה הרי זה דרך בזיון אלא וגלח הנזיר לאחר שחיטת השלמים שכתוב בהן (ויקרא ג, ב) ושחטו פתח אהל מועד (ספרי לה): ",
"אשר תחת זבח השלמים. תחת הדוד שהוא מבשלן בו לפי ששלמי נזיר היו מתבשלין בעזרה שצריך ליטול הכהן הזרוע אחר שנתבשל ולהניף לפני ה':"
],
[
" הזרוע בשלה. לאחר שנתבשלה (שם לו): \n"
],
[
" קדש הוא לכהן. החלה והרקיק והזרוע תרומה הן לכהן:",
"על חזה התנופה. מלבד חזה ושוק הראוים לו מכל שלמים מוסף על שלמי נזיר הזרוע הזה לפי שהיו שלמי נזיר בכלל ויצאו לידון בדבר החדש להפרשת זרוע הוצרך להחזירן לכללן לידון אף בחזה ושוק (שם לז): \n"
],
[
" מלבד אשר תשיג ידו. שאם אמר הריני נזיר על מנת לגלח על ק' עולות ועל ק' שלמים: כפי נדרו אשר ידר כן יעשה. מוסף על תורת נזרו (שם לח). על תורת הנזיר מוסף ולא יחסר שאם אמר הריני נזיר חמש נזירות על מנת לגלח על ג' בהמות הללו אין אני קורא בו כאשר ידור כן יעשה:"
],
[],
[
" אמור להם. כמו זכור שמור בלע\"ז דישנ\"ט: ",
"אמור להם. שיהיו כולם שומעים (שם לט):",
"אמור. מלא לא תברכם בחפזון ובבהלות אלא בכונה ובלב שלם (במדרש רבה. תנחומא י):"
],
[
" יברכך. שיתברכו נכסיך (ספרי מ. תנחומא י):",
"וישמרך. שלא יבאו עליך שודדים ליטול ממונך שהנותן מתנה לעבדו אינו יכול לשמרו מכל אדם וכיון שבאים לסטים עליו ונוטלין אותה ממנו מה הנאה יש לו במתנה זו אבל הקב\"ה הוא הנותן הוא השומר (תנחומא י). והרבה מדרשים דרשו בו בספרי: "
],
[
" יאר ה' פניו אליך. יראה לך פנים שוחקות פנים צהובות (ספרי מא. תנחומא י):",
"ויחנך. יתן לך חן (ספרי שם):"
],
[
" ישא ה' פניו אליך. יכבוש כעסו (במ\"ר יא, ז): "
],
[
" ושמו את שמי. יברכום בשם המפורש (ספרי מג):",
"ואני אברכם. לישראל ואסכים עם הכהנים. דבר אחר ואני אברכם לכהנים (חולין מט, א): "
]
],
[
[
" ויהי ביום כלות משה. כלות כתיב (ר\"ל בפת\"ח ולא כלות בשו\"א ודו\"ק) יום הקמת המשכן היו ישראל ככלה הנכנסת לחופה (במדרש רבה. תנחומא נשא כ): ",
"כלות כתיב. בצלאל ואהליאב וכל חכם לב עשו את המשכן ותלאו הכתוב במשה לפי שמסר נפשו עליו לראות תבנית כל דבר ודבר כמו שהראהו בהר להורות לעושי המלאכה ולא טעה בתבנית אחת וכן מצינו בדוד לפי שמסר נפשו על בנין בית המקדש שנאמר (תהלים קלב, א־ב) זכור ה' לדוד את כל ענותו אשר נשבע לה' וגו' לפיכך נקרא על שמו שנאמר (מלכים־א יב, טז) ראה ביתך דוד (תנחומא נשא יג): ",
"ביום כלות משה להקים. ולא נאמר ביום הקים מלמד שכל שבעת ימי המלואים היה משה מעמידו ומפרקו ובאותו היום העמידו ולא פרקו לכך נאמר ביום כלות משה להקים אותו היום כלו הקמותיו וראש חודש ניסן היה בשני נשרפה הפרה בשלישי הזו הזיה ראשונה ובשביעי גלחו (גיטין ס. ספרי מד):"
],
[
" הם נשיאי המטת. שהיו שוטרים עליהם במצרים והיו מוכים עליהם שנאמר (שמות ה, יד) ויכו שוטרי בני ישראל וגו' (ספרי מה): ",
"הם העומדים על הפקודים. שעמדו עם משה ואהרן כשמנו את ישראל שנאמר (במדבר א, ד) ואתכם יהיו וגו': "
],
[
" שש עגלת צב. אין צב אלא מחופים וכן (ישעיה סו, כ) בצבים ובפרדים (ספרי שם) עגלות מכוסים קרוים צבים: ",
"ויקריבו אותם לפני המשכן. שלא קבל משה מידם עד שנאמר לו מפי המקום. אמר רבי נתן מה ראו הנשיאים להתנדב כאן בתחלה ובמלאכת המשכן לא התנדבו תחלה אלא כך אמרו הנשיאים יתנדבו צבור מה שיתנדבו ומה שמחסרין אנו משלימין כיון שראו שהשלימו צבור את הכל שנאמר (שמות לו, ז) והמלאכה היתה דים אמרו מעתה מה לנו לעשות הביאו את אבני השוהם והמלואים לאפוד ולחשן לכך התנדבו כאן תחלה (ספרי שם): \n"
],
[],
[],
[],
[
" כפי עבדתם. שהיה משא בני גרשון קל משל מררי שהיו נושאים הקרשים והעמודים והאדנים:"
],
[],
[
" כי עבדת הקדש עליהם. משא דבר הקדושה הארון והשלחן וגו' לפיכך בכתף ישאו:"
],
[
" ויקריבו הנשאים את חנכת המזבח. לאחר שהתנדבו העגלות והבקר לשאת המשכן נשאם לבם להתנדב קרבנות המזבח לחנכו:",
"ויקריבו הנשיאים את קרבנם לפני המזבח. כי לא קבל משה מידם עד שנאמר לו מפי הגבורה (ספרי מז):"
],
[
" יקריבו את קרבנם לחנכת המזבח. ועדיין לא היה יודע משה האיך יקריבו אם כסדר תולדותם אם כסדר המסעות עד שנאמר לו מפי הקב\"ה יקריבו למסעות איש יומו (שם. זבחים כא): "
],
[
" ביום הראשון. אותו היום נטל עשר עטרות ראשון למעשה בראשית א' לנשיאים וכו' כדאיתא בסדר עולם (פ\"ז): ",
"למטה יהודה. יחסו הכתוב על שבטו ולא שגבה משבטו והקריב או אינו אומר למטה יהודה אלא שגבה משבטו והביא תלמוד לומר זה קרבן נחשון משלו הביא (ספרי מח):"
],
[
" שניהם מלאים סלת. למנחת נדבה (שם מט):"
],
[
" עשרה זהב. כתרגומו משקל עשר שקלי הקדש היה בה:",
"מלאה קטרת. לא מצינו קטרת ליחיד ולא על מזבח החיצון אלא זו בלבד והוראת שעה היתה (מנחות נ, ב): "
],
[
" פר אחד. מיוחד שבעדרו (ספרי נ):"
],
[
" שעיר עזים אחד לחטאת. לכפר על קבר התהום (שם נא) (עיין ברא\"ם) וטומאת ספק: "
],
[],
[
" הקריב נתנאל בן צוער. הקרב את קרבנו. מה תלמוד לומר הקריב בשבטו של יששכר מה שלא נאמר בכל השבטים לפי שבא ראובן וערער ואמר די שקדמני יהודה אחי אקריב אני אחריו אמר לו משה מפי הגבורה נאמר לי שיקריבו כסדר מסען לדגליהם לכך אמר הקרב את קרבנו והוא חסר יו\"ד שהוא משמש הקרב לשון צווי שמפי הגבורה נצטווה הקרב ומהו הקריב הקריב ב' פעמים שבשביל ב' דברים זכה להקריב שני לשבטים אחת שהיו יודעים בתורה שנאמר (ד\"ה א יב, לג) ומבני יששכר יודעי בינה לעתים ואחת שהם נתנו עצה לנשיאים להתנדב קרבנות הללו (ספרי נב) וביסודו של רבי משה הדרשן מצאתי אמר רבי פנחס בן יאיר נתנאל בן צוער השיאן עצה זו: "
],
[
"קערת כסף. מנין אותיותיו בגימטריא תתק\"ל כנגד שנותיו של אדם הראשון: ",
"שלשים ומאה משקלה. על שם שכשהעמיד תולדות לקיום העולם בן מאה ול' שנה היה שנאמר (בראשית ה, ג) ויחי אדם שלשים ומאת שנה ויולד בדמותו וגו': ",
"מזרק אחד כסף. בגימטריא תק\"כ על שם נח שהעמיד תולדות בן ת\"ק שנה ועל שם עשרים שנה שנגזרה גזירת המבול קודם תולדותיו כמו שפירשתי אצל (שם ו, ג) והיו ימיו מאה ועשרים שנה לפיכך נאמר מזרק אחד כסף ולא נאמר מזרק כסף אחד כמו שנאמר בקערה לומר שאף אותיות של אחד מצטרפות למנין: ",
"שבעים שקל. כנגד שבעים אומות שיצאו מבניו:"
],
[
" כף אחת. כנגד התורה שנתנה מידו של הקב\"ה: ",
"עשרה זהב. כנגד עשרת הדברות:",
"מלאה קטרת. גימטריא של קטרת תרי\"ג מצות ובלבד שתחליף קו\"ף בדלי\"ת על ידי א\"ת ב\"ש ג\"ר ד\"ק (במדב\"ר יג, טז): \n"
],
[
" פר אחד. כנגד אברהם שנאמר בו (בראשית יח, ז) ויקח בן בקר: ",
"איל אחד. כנגד יצחק (שם כב, יג) ויקח את האיל וגו': ",
"כבש אחד. כנגד יעקב (שם ל, מ) והכשבים הפריד יעקב: "
],
[
" שעיר עזים. לכפר על מכירת יוסף שנאמר בו (שם לז, לא) וישחטו שעיר עזים: "
],
[
" ולזבח השלמים בקר שנים. כנגד משה ואהרן שנתנו שלום בין ישראל לאביהם שבשמים:",
"אילם עתודים כבשים. ג' מינים כנגד כהנים ולוים וישראלים וכנגד תורה נביאים וכתובים. שלש חמשיות כנגד חמשה חומשין וחמש הדברות הכתובין על לוח אחד וחמש הכתובין על השני. עד כאן מיסודו של רבי משה הדרשן:"
],
[
" ביום השלישי נשיא וגו'. ביום השלישי היה נשיא המקריב לבני זבולון וכן כולם אבל בנתנאל שנאמר בו הקריב נתנאל נופל אחריו הלשון לומר נשיא יששכר לפי שכבר הזכיר שמו והקרבתו ובשאר שלא נאמר בהן הקריב נופל עליהן לשון זה נשיא לבני פלוני אותו היום היה הנשיא המקריב לשבט פלוני: \n"
],
[],
[],
[],
[],
[],
[],
[],
[],
[],
[],
[],
[],
[],
[],
[],
[],
[],
[],
[],
[],
[],
[],
[],
[],
[],
[],
[],
[],
[],
[],
[],
[],
[],
[],
[],
[],
[],
[],
[],
[],
[],
[],
[],
[],
[],
[],
[],
[],
[],
[],
[],
[],
[],
[],
[],
[],
[],
[],
[],
[
" ביום המשח אותו. בו ביום שנמשח הקריב ומה אני מקיים אחרי המשח שנמשח תחלה ואחר כך הקריב או אחרי המשח לאחר זמן ולא בא ללמד ביום המשח אלא לומר שנמשח ביום כשהוא אומר (ויקרא ז, לו) ביום משחו אותם למדנו שנמשח ביום ומה תלמוד לומר ביום המשח אותו ביום שנמשח הקריב (ספרי נג): ",
"קערת כסף שתים עשרה. הם הם שהתנדבו ולא אירע בהם פסול (ספרי שם. במ\"ר): "
],
[
" שלשים ומאה הקערה האחת וגו'. מה תלמוד לומר לפי שנאמר שלשים ומאה משקלה ולא פירש באיזו שקל לכך חזר ושנאה כאן וכלל בכולן כל כסף הכלים בשקל הקדש (ספרי נד):",
"כל כסף הכלים וגו'. למדך שהיו כלי המקדש מכוונים במשקלן שוקלן אחד אחד ושוקלן כולן כאחד לא ריבה ולא מיעט (ספרי שם):"
],
[
" כפות זהב שתים עשרה. למה נאמר לפי שנאמר כף אחת עשרה זהב היא של זהב ומשקלה עשרה שקלים של כסף או אינו אלא כף אחת של כסף ומשקלה עשרה שקלי זהב ושקלי זהב אין משקלם שוה לשל כסף תלמוד לומר כפות זהב של זהב היו (ספרי נה): \n"
],
[],
[],
[
" ובבא משה. שני כתובים המכחישים זה את זה בא שלישי והכריע ביניהם כתוב אחד אומר (ויקרא א, א) וידבר ה' אליו מאהל מועד והוא חוץ לפרכת וכתוב אחד אומר (שמות כה, כב) ודברתי אתך מעל הכפרת בא זה והכריע ביניהם משה בא אל אהל מועד ושם שומע את הקול הבא מעל הכפרת (ספרי שם): מבין שני הכרובים. הקול יוצא מן השמים לבין שני הכרובים ומשם יצא לאהל מועד:",
"וישמע את הקול. יכול קול נמוך תלמוד לומר את הקול הוא הקול שנדבר עמו בסיני וכשמגיע לפתח היה נפסק ולא היה יוצא חוץ לאהל (במדבר רבה. ספרי שם):",
"מדבר. כמו מתדבר כבודו של מעלה לומר כן מדבר בינו לבין עצמו ומשה שומע מאליו:",
"וידבר אליו. למעט את אהרן מן הדברות (ספרי נח): \n"
]
],
[
[],
[
" בהעלתך. למה נסמכה פרשת המנורה לפרשת הנשיאים. לפי שכשראה אהרן חנוכת הנשיאים חלשה אז דעתו כשלא היה עמהם בחנוכה לא הוא ולא שבטו אמר לו הקב\"ה חייך שלך גדולה משלהם שאתה מדליק ומטיב את הנרות: ",
"בהעלתך. על שם שהלהב עולה כתוב בהדלקתן לשון עליה שצריך להדליק עד שתהא שלהבת עולה מאליה (שבת כא, א) ועוד דרשו רבותינו (ספרי נט) מכאן שמעלה היתה לפני המנורה שעליה הכהן עומד ומטיב: ",
"אל מול פני המנורה. אל מול נר האמצעי שאינו בקנים אלא בגוף של מנורה:",
"יאירו שבעת הנרות. ששה שעל ששת הקנים שלשה המזרחיים פונים למול האמצעי הפתילות שבהן וכן שלשה המערביים ראשי הפתילות למול האמצעי ולמה כדי שלא יאמרו לאורה הוא צריך (תנחומא בהעלתך ה):"
],
[
" ויעש כן אהרן. להגיד שבחו של אהרן שלא שינה (ספרי בהעלתך ס):"
],
[
" וזה מעשה המנורה. שהראהו הקב\"ה באצבע לפי שנתקשה בה לכך נאמר וזה (שם סא): ",
"מקשה. בטדי\"ץ בלע\"ז לשון דא לדא נקשן (דניאל ה, ו) עשת של ככר זהב היתה ומקיש בקורנס וחותך בכשיל לפשט איבריה כתקונן ולא נעשית איברים איברים על ידי חבור: ",
"עד ירכה עד פרחה. ירכה היא השידה שעל הרגלים חלול כדרך מנורות כסף שלפני השרים:",
"עד ירכה עד פרחה. כלומר גופה של מנורה כולה וכל התלוי בה:",
"עד ירכה. שהוא אבר גדול:",
"עד פרחה. שהוא מעשה דק שבה הכל מקשה ודרך עד לשמש בלשון זה כמו (שופטים טו, ה) מגדיש ועד קמה ועד כרם זית: \n",
"כמראה אשר הראה וגו'. כתבנית אשר הראהו בהר כמו שנאמר (שמות כה, מ) וראה ועשה בתבניתם וגו' (ספרי שם): ",
"כן עשה את המנורה. מי שעשאה ומדרש אגדה (תנחומא בהעלתך ג) על ידי הקב\"ה נעשית מאליה: "
],
[],
[
" קח את הלוים. קחם בדברים אשריכם שתזכו להיות שמשים למקום (מדרש אגדה):"
],
[
" הזה עליהם מי חטאת. של אפר הפרה מפני טמאי מתים שבהם:",
"והעבירו תער. מצאתי בדברי רבי משה הדרשן לפי שנתנו כפרה על הבכורות שעבדו עבודת אלילים והיא קרויה זבחי מתים והמצורע קרוי מת הזקיקם תגלחת כמצורעים:"
],
[
" ולקחו פר בן בקר. והוא עולה כמו שנאמר ועשה את האחד עולה והוא קרבן צבור בעבודת אלילים:",
"ופר שני. מה תלמוד לומר שני לומר לך מה עולה לא נאכלת אף חטאת לא נאכלת (עד כאן דברי רבי מאיר) (הוריות ה, ב) ובזו יש סמך לדבריו בתורת כהנים (ויקרא חובה פ\"ג ד) ואומר אני שהוראת שעה היתה ששעיר היה להם להביא לחטאת עבודת אלילים עם פר העולה: "
],
[
" והקהלת את כל עדת. לפי שהלוים נתונים קרבן כפרה תחתיהם יבואו ויעמדו על קרבנם ויסמכו את ידיהם עליהם (מדרש אגדה):"
],
[],
[
" והניף אהרן את הלוים תנופה. כדרך שאשם מצורע טעון תנופה חי (ויקרא יד, ב. מדרש אגדה). שלש תנופות נאמרו בפרשה זו הראשונה לבני קהת לכך נאמר בם והיו לעבוד את עבודת ה' לפי שעבודת קדש הקדשים עליהם הארון והשלחן וגו'. השניה לבני גרשון לכך נאמר בם תנופה לה' שאף עליהם היתה עבודת הקודש יריעות וקרשים (צריך לומר וקרסים דאלו קרשים ביד משא בני מררי) הנראות בבית קודש הקדשים והשלישית לבני מררי (מדרש אגדה): \n"
],
[],
[],
[],
[],
[
" נתנים נתנים. נתונים למשא נתונים לשיר (שם):",
"פטרת. פתיחת: \n"
],
[
" כי לי כל בכור. שלי היו הבכורות בקו הדין שהגנתי עליהם בין בכורי מצרים ולקחתי אותם לי עד שטעו בעגל ועכשיו ואקח את הלוים:"
],
[],
[
" ואתנה וגו'. ה' פעמים נאמר בני ישראל במקרא זה להודיע חבתן שנכפלו אזכרותיהן במקרא אחד כמנין ה' חומשי תורה וכך ראיתי בב\"ר (ויק\"ר ב, ד): ",
"ולא יהיה בבני ישראל נגף. שלא יצטרכו לגשת אל הקדש שאם יגשו יהיה נגף:"
],
[
" ויעש משה ואהרן וכל עדת וגו'. משה העמידן ואהרן הניפם וישראל סמכו את ידיהם:"
],
[],
[
" כאשר צוה ה' וגו' כן עשו. להגיד שבח העושין והנעשה בהם שאחד מהן לא עכב: \n"
],
[],
[
" זאת אשר ללוים. שנים פוסלים בהם ואין המומין פוסלים בהם (ספרי סב. חולין כד, א): ",
"מבן חמש ועשרים. ובמקום אחר אומר (במדבר ד, ג) מבן שלשים שנה הא כיצד מבן כ\"ה בא ללמוד הלכות עבודה ולומד חמש שנים ובן ל' עובד מכאן לתלמיד שלא ראה סימן יפה במשנתו בחמש שנים ששוב אינו רואה (חולין שם): "
],
[
" ולא יעבוד עוד. עבודת משא בכתף אבל חוזר הוא לנעילת שערים ולשיר ולטעון עגלות (ספרי סג) וזהו ושרת את אחיו עם אחוהי כתרגומו:"
],
[
" לשמר משמרת. לחנות סביב לאהל ולהקים ולהוריד בשעת המסעות:"
]
],
[
[
" בחדש הראשון. פרשה שבראש הספר (לעיל א, א) לא נאמרה עד אייר למדת שאין סדר מוקדם ומאוחר בתורה (פסחים ו, ב) ולמה לא פתח בזו מפני שהוא גנותן של ישראל (ספרי סד) שכל ארבעים שנה שהיו ישראל במדבר לא הקריבו אלא פסח זה בלבד: "
],
[
" במועדו. אף בשבת במועדו אף בטומאה (שם): \n"
],
[
" ככל חקתיו. אלו מצות שבגופו שה תמים זכר בן שנה (פסחים צה, א): ",
"וככל משפטיו. אלו מצות שעל גופו ממקום אחר כגון שבעת ימים למצה ולביעור חמץ. (ס\"א מצות שבגופו. שה תמים זכר בן שנה. שעל גופו. צלי אש ראשו על כרעיו ועל קרבו. שחוץ לגופו. מצה וביעור חמץ): "
],
[
" וידבר משה וגו'. מה תלמוד לומר והלא כבר נאמר (ויקרא כג, מד) וידבר משה את מועדי ה' אלא כששמע פרשת מועדים מסיני אמר להם וחזר והזהירם בשעת מעשה (ספרי סו): "
],
[],
[
" לפני משה ולפני אהרן. כששניהם יושבין בבית המדרש באו ושאלום ולא יתכן לומר זה אחר זה שאם משה לא היה יודע אהרן מנין לו (ספרי סח):"
],
[
" למה נגרע. אמר להם אין קדשים קרבים בטומאה אמרו לו יזרק הדם עלינו בכהנים טהורים ויאכל הבשר לטמאים (ס\"א לטהורים כן גירסת רא\"ם) אמר להם עמדו ואשמעה כתלמיד המובטח לשמוע מפי רבו. אשרי ילוד אשה שכך מובטח שכל זמן שהיה רוצה היה מדבר עם השכינה (סנהדרין פ\"ק) וראויה היתה פרשה זו להאמר על ידי משה כשאר כל התורה כולה אלא שזכו אלו שתאמר על ידיהן שמגלגלין זכות על ידי זכאי (ספרי שם): "
],
[],
[],
[
" או בדרך רחקה. נקוד עליו לומר לא שרחוקה ודאי אלא שהיה חוץ לאסקופת העזרה כל זמן שחיטה (פסחים צג, ב. ספרי סט). פסח שני מצה וחמץ עמו בבית ואין שם יום טוב ואין איסור חמץ אלא עמו באכילתו (פסחים צה, א): \n"
],
[],
[],
[],
[
" וכי יגור אתכם גר ועשה פסח. יכול כל המתגייר יעשה פסח מיד תלמוד לומר חקה אחת וגו' אלא כך משמעו וכי יגור אתכם גר ובא עת לעשות פסח עם חביריו כחקה וכמשפט יעשה (פסחים צג. ספרי עא): \n"
],
[
" המשכן לאהל העדות. המשכן העשוי להיות אהל ללוחות העדות: \n",
"יהיה על המשכן. כמו הֹוֶה על המשכן וכן כל לשון הפרשה: \n"
],
[],
[
" העלות הענן. כתרגומו אסתלקות וכן ונעלה הענן ולא יתכן לכתוב ולפי עלות הענן ועלה הענן שאין זה לשון סלוק אלא צמוח ועלייה כמו (מלכים־א יח, מד) והנה עב קטנה ככף איש עולה מים: "
],
[
" על פי ה' יסעו. שנינו במלאכת המשכן (פי\"ג) כיון שהיו ישראל נוסעים היה עמוד הענן מתקפל ונמשך על גבי בני יהודה כמין קורה תקעו והריעו ותקעו ולא היה מהלך עד שמשה אומר (להלן י, לה) קומה ה' ונסע דגל מחנה יהודה זו בספרי (פד): ",
"ועל פי ה' יחנו. כיון שהיו ישראל חונים עמוד הענן מתמר ועולה ונמשך על גבי בני יהודה כמין סוכה ולא היה נפרש עד שמשה אומר (להלן י, לו) שובה ה' רבבות אלפי ישראל הוי אומר על פי ה' וביד משה (מלאכת המשכן פי\"ד): "
],
[],
[
" ויש. כלומר ופעמים:",
"ימים מספר. ימים מועטים: \n"
],
[],
[
" או ימים. שנה כמו (ויקרא כה, כט) ימים תהיה גאולתו: "
]
],
[
[],
[
" עשה לך. (שיהיו תוקעין לפניך כמלך (דברים לג, ה) ויהי בישורון מלך): ",
"עשה לך. משלך:",
"עשה לך. (אתה עושה ומשתמש בהם ולא אחר) (שם):",
"למקרא העדה. כשתרצה לדבר עם הסנהדרין ושאר העם ותקראם לאסוף אליך תקראם על ידי חצוצרות:",
"ולמסע את המחנות. בשעת סלוק מסעות תתקעו בהם לסימן נמצאת אתה אומר על פי שלשה היו נוסעים על פי הקב\"ה ועל פי משה ועל פי חצוצרות (מלאכת המשכן פי\"ג): ",
"מקשה. מהעשת תעשה בהקשת הקורנס (ספרי עב):"
],
[
" ותקעו בהן. בשתיהן והוא סימן למקרא העדה שנאמר ונועדו אליך כל העדה אל פתח אהל מועד: \n"
],
[
" ואם באחת יתקעו. הוא סימן למקרא הנשיאים שנאמר ונועדו אליך הנשיאים ואף הן יעידתן אל פתח אהל מועד ומגזרה שוה הוא בא בספרי (עג):"
],
[
" ותקעתם תרועה. סימן מסע המחנות תקיעה תרועה ותקיעה כך הוא נדרש בספרי (שם) מן המקראות היתרים (ר\"ה לה): "
],
[],
[
" ובהקהיל את הקהל וגו'. לפי שהוא אומר והיו לך למקרא העדה ולמסע את המחנות מה מקרא העדה תוקע בשני כהנים ובשתיהן שנאמר ותקעו בהן וגו' אף מסע המחנות בשתיהם יכול מה מסע המחנות תוקע ומריע ותוקע אף מקרא העדה תוקע ומריע ותוקע ומעתה אין חילוק בין מקרא העדה למסע את המחנות תלמוד לומר ובהקהיל את הקהל וגו' לומר שאין תרועה למקרא העדה והוא הדין לנשיאים הרי סימן לשלשתם מקרא העדה בשתים ושל נשיאים באחת וזו וזו אין בהם תרועה ומסע המחנות בשתים על ידי תרועה ותקיעה (ספרי עד):"
],
[
" ובני אהרן יתקעו. במקראות ובמסעות הללו: \n"
],
[],
[
" על עלתיכם. בקרבן צבור הכתוב מדבר (ספרי עז. ערכין יא):",
"אני ה' אלהיכם. מכאן למדנו מלכיות עם זכרונות ושופרות שנאמר ותקעתם הרי שופרות לזכרון הרי זכרונות אני ה' אלהיכם זו מלכיות וכו' (ספרי שם):"
],
[
" בחדש השני. נמצאת אתה אומר שנים עשר חודש חסר י' ימים עשו בחורב שהרי בראש חודש סיון חנו שם (שמות יט, א) ולא נסעו עד עשרים באייר לשנה הבאה (סדר עולם פ\"ח): "
],
[
" למסעיהם. כמשפט המפורש למסע דגליהם מי ראשון ומי אחרון:",
"במדבר פארן. קברות התאוה במדבר פארן היה ושם חנו ממסע זה:"
],
[],
[],
[],
[],
[
" והורד המשכן. כיון שנוסע דגל יהודה נכנסו אהרן ובניו ופרקו את הפרכת וכסו בה את הארון שנאמר (במדבר ד, ה) ובא אהרן ובניו בנסוע המחנה ובני גרשון ובני מררי פורקין המשכן וטוענין אותו בעגלות והארון וכלי הקדש של משא בני קהת עומדים מכוסין ונתונין על המוטות עד שנסע דגל מחנה ראובן ואחר כך ונסעו הקהתים (מלאכת המשכן פי\"ג. תנחומא במדבר יב): "
],
[],
[],
[],
[
" נשאי המקדש. נושאי דברים המקודשים:",
"והקימו את המשכן. בני גרשון ובני מררי שהיו קודמים להם מסע שני דגלים היו מקימין את המשכן כשהיה הענן שוכן וסימן החנייה נראה בדגל מחנה יהודה והם חונים ועדיין בני קהת באים מאחריהם עם שני דגלים האחרונים היו בני גרשון ובני מררי מקימין את המשכן וכשבאים בני קהת מוצאים אותו על מכונו ומכניסין בו הארון והשלחן והמנורה והמזבחות וזהו משמעות המקרא והקימו מקימי המשכן אותו עד טרם בואם של בני קהת: \n"
],
[],
[],
[],
[
" מאסף לכל המחנות. תלמוד ירושלמי (עירובין ה, א) לפי שהיה שבטו של דן מרובה באוכלוסין היה נוסע באחרונה וכל מי שהיה מאבד דבר היה מחזירו לו. אתיא כמאן דאמר כתיבה היו מהלכין ומפיק לה מן (במדבר ב, יז) כאשר יחנו כן יסעו. ואית דאמרי כקורה היו מהלכין ומפיק לה מן מאסף לכל המחנות: "
],
[],
[],
[
" אלה מסעי. זה סדר מסעיהם: \n",
"ויסעו. ביום ההוא נסעו:"
],
[
" חובב. הוא יתרו שנאמר (שופטים ד, יא) מבני חובב חותן משה ומה תלמוד לומר (שמות ב, יח) ותבאנה אל רעואל אביהן מלמד שהתינוקות קורין לאבי אביהן אבא ושמות הרבה היו לו יתר על שם שיתר פרשה אחת בתורה חובב על שחבב את התורה וכו' (ספרי עח): ",
"נסעים אנחנו אל המקום. מיד עד ג' ימים אנו נכנסין לארץ שבמסע זה הראשון נסעו על מנת להכנס לארץ ישראל אלא שחטאו במתאוננים ומפני מה שתף משה עצמו עמהם שעדיין לא נגזרה גזרה עליו וכסבור שהוא נכנס (ספרי שם):"
],
[
" אל ארצי ואל מולדתי. אם בשביל נכסי אם בשביל משפחתי (ספרי עט):"
],
[
" אל נא תעזב. אין נא אלא לשון בקשה שלא יאמרו לא נתגייר יתרו מחבה סבור היה שיש לגרים חלק בארץ עכשיו שראה שאין להם חלק הניחם והלך לו (שם פ):",
"כי על כן ידעת חנתנו במדבר. כי נאה לך לעשות זאת על אשר ידעת חנותנו במדבר וראית נסים וגבורות שנעשו לנו (שם):",
"כי על כן ידעת. כמו על אשר ידעת כמו (בראשית לח, כו) כי על כן לא נתתיה לשלה בני (שם יח, ה) כי על כן עברתם (שם יט, ח) כי על כן באו (שם לג, י) כי על כן ראיתי פניך: ",
"והיית לנו לעינים. לשון עבר כתרגומו. דבר אחר לשון עתיד כל דבר ודבר שיתעלם מעינינו תהיה מאיר עינינו. דבר אחר שתהא חביב עלינו כגלגל עינינו שנאמר (דברים י, יט) ואהבתם את הגר: "
],
[
" והיה הטוב ההוא וגו'. מה טובה הטיבו לו אמרו כשהיו ישראל מחלקין את הארץ היה דושנה של יריחו ת\"ק אמה על ת\"ק אמה והניחוהו מלחלוק אמרו מי שיבנה בית המקדש בחלקו הוא יטלנו ובין כך ובין כך נתנוהו לבני יתרו ליונדב בן רכב שנאמר (שופטים א, טז) ובני קני חותן משה עלו מעיר התמרים וגו' (ספרי פא): \n"
],
[
" דרך שלשת ימים. מהלך שלשת ימים הלכו ביום אחד שהיה הקב\"ה חפץ להכניסם לארץ מיד (שם פב): ",
"וארון ברית ה' נסע לפניהם דרך שלשת ימים. זה הארון היוצא עמהם למלחמה ובו שברי לוחות מונחים ומקדים לפניהם דרך שלשת ימים לתקן להם מקום חנייה (ספרי פג. ב\"ב יד): "
],
[
" וענן ה' עליהם יומם. שבעה עננים כתובים במסעיהם ארבע מד' רוחות ואחד למעלה ואחד למטה ואחד לפניהם מנמיך את הגבוה ומגביה את הנמוך והורג נחשים ועקרבים (ספרי שם):",
"מן המחנה. ממקום חנייתן:"
],
[
" ויהי בנסע הארן. עשה לו סמניות מלפניו ומלאחריו לומר שאין זה מקומו ולמה נכתב כאן כדי להפסיק בין פורעניות לפורעניות וכו' כדאיתא בכל כתבי הקדש (שבת קטז, א): ",
"קומה ה'. לפי שהיה מקדים לפניהם מהלך שלשת ימים היה משה אומר עמוד והמתן לנו ואל תתרחק יותר (תנחומא בויקהל ז):",
"ויפוצו אויביך. המכונסין (ספרי פד):",
"וינסו משנאיך. אלו הרודפים:",
"משנאיך. אלו שונאי ישראל שכל השונא את ישראל שונא את מי שאמר והיה העולם שנאמר (תהלים פג, ג־ד) ומשנאיך נשאו ראש ומי הם על עמך יערימו סוד (ספרי שם): "
],
[
" שובה ה'. מנחם תרגמו לשון מרגוע וכן (ישעיה ל, טו) בשובה ונחת תושעון: ",
"רבבות אלפי ישראל. מגיד שאין השכינה שורה בישראל פחותים משני אלפים ושתי רבבות (ספרי שם. יבמות סד, א): "
]
],
[
[
" ויהי העם כמתאננים. אין העם אלא רשעים וכן הוא אומר (שמות יז, ד) מה אעשה לעם הזה ואומר (ירמיה יג, י) העם הרע הזה. וכשהם כשרים קרואים עמי שנאמר (שמות ז, טז) שלח עמי (מיכה ו, ג) עמי מה עשיתי לך (ספרי פה): ",
"כמתאננים. אין מתאוננים אלא לשון עלילה מבקשים עלילה האיך לפרוש מאחרי המקום וכן הוא אומר בשמשון (שופטים יד, ד) כי תואנה הוא מבקש (ספרי שם): ",
"רע באזני ה'. תואנה שהיא רעה באזני ה' שמתכוונים שתבא באזניו ויקניט אמרו אוי לנו כמה לבטנו בדרך הזה שלשה ימים שלא נחנו מענוי הדרך:",
"ויחר אפו. אני הייתי מתכוין לטובתכם שתכנסו לארץ מיד:",
"בקצה המחנה. במוקצין שבהם לשפלות אלו ערב רב רבי שמעון בן מנסיא אומר בקצינים שבהם ובגדולים:"
],
[
" ויצעק העם אל משה. משל למלך בשר ודם שכעס על בנו והלך הבן אצל אוהבו של אביו ואמר לו צא ובקש עלי מאבא (ספרי פו):",
"ותשקע האש. שקעה במקומה בארץ שאילו חזרה לאחת הרוחות היתה מקפלת והולכת כל אותו הרוח (שם):"
],
[],
[
" והאספסף. אלו ערב רב שנאספו אליהם בצאתם ממצרים (שם):",
"וישבו. גם בני ישראל ויבכו עמהם (שם):",
"מי יאכלנו בשר. וכי לא היה להם בשר והלא כבר נאמר (שמות יב, לח) וגם ערב רב עלה אתם וצאן ובקר וגו' ואם תאמר אכלום והלא בכניסתם לארץ נאמר (במדבר לב, א) ומקנה רב היה לבני ראובן וגו' אלא שמבקשים עלילה (ספרי שם): "
],
[
" אשר נאכל במצרים חנם. אם תאמר שמצריים נותנים להם דגים חנם והלא כבר נאמר (שמות ה, יח) ותבן לא ינתן לכם אם תבן לא היו נותנין להם חנם דגים היו נותנין להם חנם ומהו אומר חנם חנם מן המצות (ספרי פז): ",
"את הקשאים. אמר רבי שמעון מפני מה המן משתנה לכל דבר חוץ מאלו מפני שהן קשים למניקות אומרים לאשה אל תאכלי שום ובצל מפני התינוק משל למלך כו' כדאיתא בספרי (שם):",
"הקשאים. הם קוקומברו\"ש בלע\"ז: ",
"אבטחים. בורק\"ש: ",
"החציר. כרישין פוריל\"ש ותרגומו ית בוציניא וכו': \n"
],
[
" אל המן עינינו. מן בשחר מן בערב (שם):"
],
[
" והמן כזרע גד. מי שאמר זו לא אמר זו ישראל אומרים בלתי אל המן עינינו והקב\"ה הכתיב בתורה והמן כזרע גד וגו' כלומר ראו באי עולם על מה מתלוננים בני והמן כך וכך הוא חשוב (ספרי פח): ",
"כזרע גד. עגול כגידא זרע קוליינד\"ר: ",
"בדלח. שם אבן טובה קריסט\"ל: "
],
[
" שטו. אין שייט אלא לשון טיול אישבני\"ר בלא עמל: ",
"וטחנו ברחים וגו'. לא ירד בריחים ולא בקדירה ולא במדוכה אלא משתנה היה טעמו לנטחנין ולנדוכין ולמבושלין (שם פט):",
"בפרור. קדרה: \n",
"לשד השמן. לחלוח של שמן כך פירשו דונש ודומה לו (תהלים לב, ד) נהפך לשדי בחרבוני קיץ והלמ\"ד יסוד נהפך לחלוחי בחרבוני קיץ ורבותינו פרשוהו (ספרי פט) לשון שדים אך אין ענין שדים אצל שמן ואי אפשר לומר לשד השמן לשון (דברים לב, טו) וישמן ישורון שאם כן היה המ\"ם נקוד קמ\"ץ קטן וטעמו למטה תחת המ\"ם עכשיו שהמ\"ם נקוד פת\"ח קטן (סגול) והטעם תחת השי\"ן לשון שמן הוא והשי\"ן הנקודה בקמץ גדול ואינה נקודה בפתח קטן מפני שהוא סוף פסוק. דבר אחר לשד לשון נוטריקון ליש שמן דבש כעיסה הנלושה בשמן וקטופה בדבש ותרגום של אונקלוס דמתרגם דליש במשחא נוטה לפתרונו של דונש שהעיסה הנלושה בשמן לחלוחית שמן יש בה: "
],
[],
[
" בכה למשפחתיו. משפחות משפחות נאספים ובוכים לפרסם תרעומתן בגלוי (ספרי צ) ורבותינו אמרו (שם. יומא עה, א) למשפחותיו על עסקי משפחות על עריות הנאסרות להם: "
],
[],
[
" כי תאמר אלי. שאתה אומר אלי שאהו בחיקך והיכן אמר לו כן (שמות לב, לד) לך נחה את העם ואומר (שמות ו, יג) ויצום אל בני ישראל על מנת שיהיו סוקלים אתכם ומחרפים אתכם: ",
"על האדמה אשר נשבעת לאבותיו. אתה אומר לי לשאתם בחיקי: \n"
],
[],
[],
[
" ואם ככה את עשה לי. תשש כחו של משה כנקבה כשהראהו הקב\"ה הפורענות שהוא עתיד להביא עליהם על זאת אמר לפניו אם כן הרגני תחלה (ספרי צא): ",
"ואל אראה ברעתי. ברעתם היה לו לכתוב אלא שכינה הכתוב וזה אחד מתקוני סופרים בתורה לכינוי ולתקון לשון (מכילתא שירתא פ\"י. תנחומא בשלח טז): "
],
[
" אספה לי. הרי תשובה לתלונתך שאמרת לא אוכל אנכי לבדי והזקנים הראשונים היכן היו והלא אף במצרים ישבו עמהם שנאמר (שמות ג, טז) לך ואספת את זקני ישראל אלא באש תבערה מתו וראוים היו מסיני לכך דכתיב (שמות כד, יא) ויחזו את האלהים שנהגו קלות ראש כנושך פתו ומדבר בפני המלך וזהו (שם) ויאכלו וישתו ולא רצה הקב\"ה ליתן אבלות במתן תורה ופרע להם כאן (תנחומא בהעלתך טז): ",
"אשר ידעת כי הם וגו'. אותן שאתה מכיר שנתמנו עליהם שוטרים במצרים בעבודת פרך והיו מרחמים עליהם ומוכים על ידם שנאמר (שמות ה, יד) ויכו שוטרי בני ישראל עתה יתמנו בגדולתן כדרך שנצטערו בצרתן (ספרי צב): ",
"ולקחת אותם. קחם בדברים אשריכם שנתמניתם פרנסים על בניו של מקום:",
"והתיצבו שם עמך. כדי שיראו ישראל וינהגו בהם גדולה וכבוד ויאמרו חביבין אלו שנכנסו עם משה לשמוע דבור מפי הקב\"ה (ספרי שם): "
],
[
" וירדתי. זו אחת מעשר ירידות הכתובות בתורה (שם צג):",
"ודברתי עמך. ולא עמהם (שם):",
"ואצלתי. כתרגומו וארבי כמו (שמות כד, יא) ואל אצילי בני ישראל: ",
"ושמתי עליהם. למה משה דומה באותה שעה לנר שמונח על גבי מנורה והכל מדליקין הימנו ואין אורו חסר כלום (ספרי שם):",
"ונשאו אתך. התנה עמהם על מנת שיקבלו עליהם טורח בני שהם טרחנים וסרבנים (שם צב):",
"ולא תשא אתה לבדך. הרי תשובה למה שאמרת לא אוכל אנכי לבדי (ספרי):"
],
[
" התקדשו. הזמינו עצמכם לפורענות וכן הוא אומר (ירמיה יב, ג) והקדישם ליום הריגה (ספרי צד): "
],
[],
[
" עד חדש ימים. זו בכשרים שמתמצין על מטותיהן ואחר כך נשמתן יוצאה וברשעים הוא אומר (להלן לג) הבשר עודנו בין שניהם כך היא שנויה בספרי (צד) אבל במכילתא (ויסע פ\"ג. יומא עה, ב) שנויה חילוף הרשעים אוכלין ומצטערין שלשים יום והכשרים הבשר עודנו בין שניהם: ",
"עד אשר יצא מאפכם. כתרגומו די תקוצון ביה יהא דומה לכם כאילו אכלתם ממנו יותר מדאי עד שיוצא ונגעל לחוץ דרך האף:",
"והיה לכם לזרא. שתהיו מרחקין אותו יותר ממה שקרבתם (ספרי שם) ובדברי רבי משה הדרשן ראיתי שיש לשון שקורין לחרב זרא:",
"את ה' אשר בקרבכם. אם לא שנטעתי שכינתי ביניכם לא גבה לבבכם ליכנס לכל הדברים הללו (שם):"
],
[
" שש מאות אלף רגלי. לא חש למנות את הפרט שלשת אלפים היתרים. ורבי משה הדרשן פירש שלא בכו אלא אותן שיצאו ממצרים:"
],
[
" הצאן ובקר ישחט. זה אחד מארבעה דברים שהיה רבי עקיבא דורש ואין רבי שמעון דורש כמותו (ר\"ה יח, ב) רבי עקיבא אומר שש מאות אלף רגלי ואתה אמרת בשר אתן להם ואכלו חדש ימים הצאן ובקר וגו' הכל כמשמעו מי יספיק להם כענין שנאמר (ויקרא כה, כו) ומצא כדי גאולתו ואיזו קשה זו או (במדבר כ, י) שמעו נא המורים אלא לפי שלא אמר ברבים חיסך לו הכתוב ולא נפרע ממנו וזו של מריבה היתה בגלוי לפיכך לא חיסך לו הכתוב. רבי שמעון אומר חס ושלום לא עלתה על דעתו של אותו צדיק כך מי שכתוב בו (שם יב, ז) בכל ביתי נאמן הוא יאמר אין המקום מספיק לנו אלא כך אמר שש מאות אלף רגלי וגו' ואתה אמרת בשר אתן לחדש ימים ואחר כך תהרוג אומה גדולה כזו הצאן ובקר ישחט להם כדי שיהרגו ותהא אכילה זו מספקתן עד עולם וכי שבחך הוא זה אומרים לו לחמור טול כור שעורים ונחתוך ראשך השיבו הקב\"ה ואם לא אתן יאמרו שקצרה ידי הטוב בעיניך שיד ה' תקצר בעיניהם יאבדו הם ומאה כיוצא בהם ואל תהי ידי קצרה לפניהם אפילו שעה אחת (תוספתא סוטה ו, ד): "
],
[
" עתה תראה היקרך דברי. רבן גמליאל בנו של רבי יהודה הנשיא אומר אי אפשר לעמוד על הטפל מאחר שאינן מבקשים אלא עלילה לא תספיק להם סופן לדון אחריך אם אתה נותן להם בשר בהמה גסה יאמרו דקה בקשנו ואם אתה נותן להם דקה יאמרו גסה בקשנו חיה ועוף בקשנו דגים וחגבים בקשנו אמר לו אם כן יאמרו שקצרה ידי (שם) אמר לפניו הריני הולך ומפייסן אמר לו עתה תראה היקרך דברי שלא ישמעו לך הלך משה לפייסן (זה קאי גם לרש\"י לעיל) אמר להם היד ה' תקצר (תהלים עח, כ) הן הכה צור ויזובו מים וגו' הגם לחם יוכל תת אמרו פשרה היא זו אין בו כח למלאות שאלתנו וזהו שנאמר ויצא משה וידבר אל העם כיון שלא שמעו לו ויאסף שבעים איש וגו' (ספרי צה): "
],
[],
[
" ולא יספו. לא נתנבאו אלא אותו היום לבדו כך מפורש בספרי (שם) ואונקלוס תרגם ולא פסקין שלא פסקה נבואה מהם:"
],
[
" וישארו שני אנשים. מאותן שנבחרו אמרו אין אנו כדאין לגדולה זו (ספרי. תנחומא בהעלתך יב):",
"והמה בכתבים. במבוררים שבהם לסנהדרין ונכתבו כולם נקובים בשמות ועל ידי גורל לפי שהחשבון עולה לי\"ב שבטים ששה עשר לכל שבט ושבט חוץ משני שבטים שאין מגיע אליהם אלא חמשה חמשה אמר משה אין שבט שומע לי לפחות משבטו זקן אחד מה עשה נטל ע\"ב פתקין וכתב על שבעים זקן ועל שנים חלק וברר מכל שבט ושבט ששה והיו ע\"ב אמר להם טלו פתקיכם מתוך קלפי מי שעלה בידו זקן נתקדש ומי שעלה בידו חלק אמר לו המקום לא חפץ בך (ספרי צה): "
],
[
" וירץ הנער. יש אומרים גרשום בן משה היה (תנחומא שם):"
],
[
" כלאם. הטל עליהם צרכי צבור והם כלים מאליהם. דבר אחר תנם אל בית הכלא לפי שהיו מתנבאים משה מת ויהושע מכניס את ישראל לארץ (סנהדרין יז, א. ספרי צו־צה): "
],
[
" המקנא אתה לי. הקנאי אתה לי הקנאתי אתה מקנא:",
"לי. כמו בשבילי כל לשון קנאה אדם הנותן לב על הדבר או לנקום או לעזור אנפרמנ\"ט בלע\"ז אוחז בעובי המשא: "
],
[
" ויאסף משה. מפתח אהל מועד: \n",
"אל המחנה. נכנסו איש לאהלו:",
"ויאסף. לשון כניסה אל הבית כמו (דברים כב, ב) ואספתו אל תוך ביתך. ואב לכולם (תהלים לט, ז) יצבור ולא ידע מי אוספם מלמד שלא הביא עליהם פורענות עד שנכנסו הצדיקים איש לאהלו (ספרי צו): "
],
[
" ויגז. ויפריח וכן (תהלים צ, י) כי גז חיש וכן (נחום א, יב) נגוזו ועבר: ",
"ויטש. ויפשוט כמו (שמואל־א ל, טז) והנם נטושים על פני כל הארץ (יחזקאל כט, ה) ונטשתיך המדברה: ",
"וכאמתים. פורחות בגובה עד שהן כנגד לבו של אדם כדי שלא יהא טורח באסיפתן לא להגביה ולא לשחות (ספרי צז): \n"
],
[
" הממעיט. מי שאסף פחות מכולם העצלים והחגרים אסף עשרה חמרים:",
"וישטחו. עשו אותן משטיחין משטיחין (שם צח):"
],
[
" טרם יכרת. כתרגומו עד לא פסק. דבר אחר אינו מספיק לפוסקו בשיניו עד שנשמתו יוצאה (שם צז):"
]
],
[
[
" ותדבר. אין דבור בכל מקום אלא לשון קשה וכן הוא אומר (בראשית מב, ל) דבר האיש אדוני הארץ אתנו קשות ואין אמירה בכל מקום אלא לשון תחנונים וכן הוא אומר (בראשית יט, ז) ויאמר אל נא אחי תרעו (במדבר יב, ו) ויאמר שמעו נא דברי (ספרי צט). כל נא לשון בקשה: ",
"ותדבר מרים ואהרן. היא פתחה בדבור תחלה לפיכך הקדימה הכתוב תחלה ומנין היתה יודעת מרים שפירש משה מן האשה רבי נתן אומר מרים היתה בצד צפורה בשעה שנאמר למשה אלדד ומידד מתנבאים במחנה כיון ששמעה צפורה אמרה אוי לנשותיהן של אלו אם הם נזקקים לנבואה שיהיו פורשין מנשותיהן כדרך שפירש בעלי ממני ומשם ידעה מרים והגידה לאהרן ומה מרים שלא נתכוונה לגנותו כך נענשה ק\"ו למספר בגנותו של חבירו (ספרי שם): ",
"האשה הכשית. מגיד שהכל מודים ביפיה כשם שהכל מודים בשחרותו של כושי (שם):",
"כושית. בגימטריא יפת מראה (תנחומא צו, יג): ",
"על אדות האשה. על אודות גירושיה:",
"כי אשה כשית לקח. מה תלמוד לומר אלא יש לך אשה נאה ביפיה ואינה נאה במעשיה במעשיה ולא ביפיה אבל זאת נאה בכל:",
"האשה הכשית. על שם נויה נקראת כושית כאדם הקורא את בנו נאה כושי כדי שלא תשלוט בו עין רעה (שם):",
"כי אשה כשית לקח. ועתה גרשה (שם):"
],
[
" הרק אך. עמו לבדו דבר ה':",
"הלא גם בנו דבר. ולא פירשנו מדרך ארץ (ספרי ק):"
],
[
" ענו. שפל וסבלן:"
],
[
" פתאום. נגלה עליהם פתאום והם טמאים בדרך ארץ והיו צועקים מים מים להודיעם שיפה עשה משה שפירש מן האשה מאחר שנגלית עליו שכינה תדיר ואין עת קבועה לדבור (תנחומא שם):",
"צאו שלשתכם. מגיד ששלשתן נקראו בדבור אחד מה שאי אפשר לפה לומר ולאזן לשמוע (ספרי קב):"
],
[
" בעמוד ענן. יצא יחידי שלא כמדת בשר ודם מלך בשר ודם כשיוצא למלחמה יוצא באוכלוסין וכשיוצא לשלום יוצא במועטים ומדת הקב\"ה יוצא למלחמה יחידי שנאמר (שמות טו, ג) ה' איש מלחמה ויוצא לשלום באוכלוסין שנאמר (תהלים סח, יח) רכב אלהים רבותים אלפי שנאן (ספרי שם): ",
"ויקרא אהרן ומרים. שיהיו נמשכין ויוצאין מן החצר לקראת הדבור (שם):",
"ויצאו שניהם. ומפני מה משכן והפרידן ממשה לפי שאומרים מקצת שבחו של אדם בפניו וכולו שלא בפניו וכן מצינו בנח שלא בפניו נאמר (בראשית ו, ט) איש צדיק תמים ובפניו נאמר (שם ז, א) כי אותך ראיתי צדיק לפני. דבר אחר שלא ישמע בנזיפתו של אהרן (ספרי שם): "
],
[
" שמעו נא דברי. אין נא אלא לשון בקשה (ספרי קג):",
"אם יהיה נביאכם. אם יהיו לכם נביאים:",
"ה' במראה אליו אתודע. שכינת שמי אין נגלית עליו באספקלריא המאירה אלא בחלום וחזיון: \n"
],
[],
[
" פה אל פה. אמרתי לו לפרוש מן האשה והיכן אמרתי לו בסיני (דברים ה, כז) לך אמור להם שובו לכם לאהליכם ואתה פה עמוד עמדי (ספרי. תנחומא צו, יג): ",
"ומראה ולא בחידות. ומראה זה מראה דבור. שאני מפרש לו דבורי במראית פנים שבו ואיני סותמו לו בחידות כענין שנאמר ליחזקאל (יחזקאל יז, ב) חוד חידה וגו'. יכול מראה שכינה תלמוד לומר (שמות לג, כ) לא תוכל לראות את פני (ספרי קג): ",
"ותמנת ה' יביט. זה מראה אחורים כענין שנאמר (שמות לג, כג) וראית את אחורי (ספרי שם): \n",
"בעבדי במשה. אינו אומר בעבדי משה אלא בעבדי במשה בעבדי אף על פי שאינו משה במשה אפילו אינו עבדי כדאי הייתם לירא מפניו וכל שכן שהוא עבדי ועבד מלך מלך היה לכם לומר אין המלך אוהבו חנם ואם תאמרו איני מכיר במעשיו זו קשה מן הראשונה (שם. תנחומא שם):"
],
[
" ויחר אף ה' בם וילך. מאחר שהודיעם סרחונם גזר עליהם נדוי קל וחומר לבשר ודם שלא יכעוס על חבירו עד שיודיענו סרחונו (ספרי קד. תנחומא שם):"
],
[
" והענן סר. ואחר כך והנה מרים מצורעת כשלג משל למלך שאמר לפדגוג רדה את בני אבל לא תרדנו עד שאלך מאצלך שרחמי עליו (ספרי קה. תנחומא שם):"
],
[
" נואלנו. כתרגומו לשון אויל:"
],
[
" אל נא תהי. אחותנו זו:",
"כמת. שהמצורע חשוב כמת מה מת מטמא בביאה אף מצורע מטמא בביאה (נדרים סד, ב. ספרי שם. תנחומא שם): ",
"אשר בצאתו מרחם אמו. אמנו היה לו לומר אלא שכינה הכתוב וכן חצי בשרו חצי בשרנו היה לו לומר אלא שכינה הכתוב אשר מאחר שיצאה מרחם אמנו היא לנו כאילו נאכל חצי בשרנו כענין שנאמר (בראשית לז, כז) כי אחינו בשרנו הוא (ספרי שם. תנחומא שם) ולפי משמעו אף הוא נראה כן אין ראוי לאח להניח את אחותו להיות כמת: ",
"אשר בצאתו. מאחר שיצא זה מרחם אמו של זה שיש כח בידו לעזור ואינו עוזרו הרי נאכל חצי בשרו שאחיו בשרו הוא. דבר אחר אל נא תהי כמת אם אינך רופאה בתפלה מי מסגירה ומי מטהרה אני אי אפשר לראותה שאני קרוב ואין קרוב רואה את הנגעים וכהן אחר אין בעולם וזהו אשר בצאתו מרחם אמו (תנחומא שם):"
],
[
" אל נא רפא נא לה. בא הכתוב ללמדך דרך ארץ שהשואל דבר מחבירו צריך לומר שנים או שלשה דברי תחנונים ואחר כן יבקש שאלותיו (ספרי שם. תנחומא שם):",
"לאמר. מה תלמוד לומר אמר לו השיבני אם אתה מרפא אותה אם לאו עד שהשיבו ואביה ירק ירק וגו' רבי אלעזר בן עזריה אומר בד' מקומות בקש משה מלפני הקב\"ה להשיבו אם יעשה שאלותיו אם לאו. כיוצא בו (שמות ו, יב) וידבר משה לפני ה' לאמר וגו' מה תלמוד לומר לאמר השיבני אם גואלם אתה אם לאו עד שהשיבו עתה תראה וגו'. כיוצא בו (במדבר כז, טו) וידבר משה אל ה' לאמר יפקד ה' אלהי הרוחות לכל בשר. כיוצא בו (דברים ג, כג) ואתחנן אל ה' בעת ההיא לאמר השיבו רב לך (ספרי שם): ",
"רפא נא לה. מפני מה לא האריך משה בתפלה שלא יהיו ישראל אומרים אחותו עומדת בצרה והוא עומד ומרבה בתפלה. (דבר אחר שלא יאמרו ישראל בשביל אחותו הוא מאריך בתפלה אבל בשבילנו אינו מאריך בתפלה) (ספרי שם. תנחומא שם):"
],
[
" ואביה ירק ירק בפניה. ואם אביה הראה לה פנים זועפות הלא תכלם שבעת ימים קל וחומר לשכינה י\"ד יום אלא דיו לבא מן הדין להיות כנדון לפיכך אף בנזיפתי תסגר שבעת ימים (ב\"ק כה, א. ספרי קו): ",
"ואחר תאסף. אומר אני כל האסיפות האמורות במצורעים על שם שהוא משולח מחוץ למחנה וכשהוא נרפא נאסף אל המחנה כתוב בו אסיפה לשון הכנסה: \n"
],
[
" והעם לא נסע. זה הכבוד חלק לה המקום בשביל שעה אחת שנתעכבה למשה כשהושלך ליאור שנאמר (שמות ב, ד) ותתצב אחותו מרחוק וגו' (סוטה ט, ב): "
]
],
[
[],
[
" שלח לך אנשים. למה נסמכה פרשת מרגלים לפרשת מרים לפי שלקתה על עסקי דבה שדברה באחיה ורשעים הללו ראו ולא לקחו מוסר (במדבר רבה. תנחומא שלח ה):",
"שלח לך. לדעתך אני איני מצוה לך אם תרצה שלח לפי שבאו ישראל ואמרו (דברים א, כב) נשלחה אנשים לפנינו כמה שנאמר (שם) ותקרבון אלי כלכם וגו' ומשה נמלך בשכינה אמר אני אמרתי להם שהיא טובה שנאמר (שמות ג, יז) אעלה אתכם מעני מצרים וגו' חייהם שאני נותן להם מקום לטעות בדברי המרגלים למען לא יירשוה (במדבר רבה. סוטה לד, ב. תנחומא שם): "
],
[
" על פי ה'. ברשותו שלא עכב על ידו: \n",
"כלם אנשים. כל אנשים שבמקרא לשון חשיבות ואותה שעה כשרים היו (במ\"ר טז, ה): "
],
[],
[],
[],
[],
[],
[],
[],
[],
[],
[],
[],
[],
[
" ויקרא משה להושע וגו'. התפלל עליו יה יושיעך מעצת מרגלים (במ\"ר. סוטה שם): \n"
],
[
" עלו זה בנגב. הוא היה הפסולת של ארץ ישראל שכן דרך התגרים מראין את הפסולת תחלה ואחר כך מראין את השבח (תנחומא שלח ו):"
],
[
" את הארץ מה היא. יש ארץ מגדלת גבורים ויש ארץ מגדלת חלשים יש מגדלת אוכלוסין ויש ממעטת אוכלוסין (במ\"ר. תנחומא שם): ",
"החזק הוא הרפה. סימן מסר להם אם בפרזים יושבין חזקים הם שסומכין על גבורתם ואם בערים בצורות הם יושבין חלשים הם (במ\"ר. תנחומא שם): "
],
[
" הבמחנים. תרגומו הבפצחין כרכין פצוחין ופתוחין מאין חומה:",
"הטובה היא. במעינות ותהומות טובים ובריאים:"
],
[
" היש בה עץ. אם יש בהם אדם כשר שיגין עליהם בזכותו (ב\"ב טו, א): ",
"בכורי ענבים. ימים שהענבים מתבשלין בבכור:"
],
[
" ממדבר צן עד רחב לבא חמת. הלכו בגבוליה באורך וברוחב כמין גאם הלכו רוח גבול דרומית ממקצוע מזרח עד מקצוע מערב כמו שצוה משה עלו זה בנגב דרך גבול דרומית מזרחית עד הים שהים הוא גבול מערבי ומשם חזרו והלכו כל גבול מערבי על שפת הים עד לבא חמת שהוא אצל הר ההר במקצוע מערבית צפונית כמו שמפורש בגבולות הארץ בפרשת אלה מסעי (להלן לד, ז): "
],
[
" ויבא עד חברון. כלב לבדו הלך שם ונשתטח על קברי אבות שלא יהא ניסת לחבריו להיות בעצתם וכן הוא אומר (דברים א, לו) ולו אתן את הארץ אשר דרך בה וכתיב (שופטים א, כ) ויתנו לכלב את חברון (סוטה לד, ב): ",
"שבע שנים נבנתה. אפשר שבנה חם את חברון לכנען בנו הקטן קודם שיבנה את צוען למצרים בנו הגדול אלא שהיתה מבונה בכל טוב על אחד משבעה בצוען ובא להודיעך שבחה של ארץ ישראל שאין לך טרשין בארץ ישראל יותר מחברון לפיכך הקצוה לקברות מתים ואין לך מעולה בכל ארצות כמצרים שנאמר (בראשית יג, י) כגן ה' כארץ מצרים וצוען היא המעולה שבארץ מצרים ששם מושב המלכים שנאמר (ישעיה ל, ה) כי היו בצוען שריו והיתה חברון טובה ממנה שבעה חלקים (סוטה שם): "
],
[
" זמורה. שוכת גפן ואשכול של ענבים תלוי בה: \n",
"וישאהו במוט בשנים. ממשמע שנאמר וישאוהו במוט איני יודע שהוא בשנים מה תלמוד לומר בשנים בשני מוטות הא כיצד שמונה נטלו אשכול אחד נטל תאנה ואחד רמון יהושע וכלב לא נטלו כלום לפי שכל עצמם להוציא דבה נתכוונו כשם שפריה משונה כך עמה משונה ואם חפץ אתה לידע כמה משאוי אחד מהם צא ולמד מאבנים שהקימו בגלגל (יהושע ד, ה) הרימו להם איש אבן אחת מן הירדן על שכמו והקימוה בגלגל ושקלום רבותינו משקל כל אחת מ' סאה וגמירי טונא דמדלי אינש על כתפיה אינו אלא שליש משאוי ממשאוי שמסייעין אותו להרים (סוטה לד, א): "
],
[],
[
" וישובו מתור הארץ מקץ ארבעים יום. והלא ארבע מאות פרסה על ארבע מאות פרסה היא (מגילה ג, א) ומהלך אדם בינוני עשרה פרסאות ליום (פסחים צד, א) הרי מהלך ארבעים יום מן המזרח למערב והם הלכו ארכה ורחבה אלא שגלוי לפני הקב\"ה שיגזור עליהם יום לשנה קצר לפניהם את הדרך (תנחומא שלח ח): "
],
[
" וילכו ויבאו. מהו וילכו להקיש הליכתן לביאתן מה ביאתן בעצה רעה אף הליכתן בעצה רעה (סוטה לה, א): ",
"וישיבו אתם דבר. את משה ואת אהרן:"
],
[
" זבת חלב ודבש היא. כל דבר שקר שאין אומרים בו קצת אמת בתחלתו אין מתקיים בסופו (במדרש רבה. סוטה שם):"
],
[
" בצרות. לשון חוזק ותרגומו כרכין לשון בירניות עגולות ובלשון ארמי כריך עגול:"
],
[
" עמלק יושב וגו'. לפי שנכוו בעמלק כבר הזכירוהו מרגלים כדי לייראם (תנחומא שלח ט):",
"על יד הירדן. יד כמשמעו אצל הירדן ולא תוכלו לעבור:"
],
[
" ויהס כלב. השתיק את כולם:",
"אל משה. לשמוע מה שידבר במשה צווח ואמר וכי זו בלבד עשה לנו בן עמרם השומע היה סבור שבא לספר בגנותו שהיה בלבם על משה בשביל דברי המרגלים שתקו כולם לשמוע גנותו אמר והלא קרע לנו את הים והוריד לנו את המן והגיז לנו את השליו (במדבר רבה. סוטה שם):",
"עלה נעלה. אפילו בשמים והוא אומר עשו סולמות ועלו שם נצליח בכל דבריו (שם):",
"ויהס. לשון שתיקה וכן (זכריה ב, יז) הס כל בשר (עמוס ו, י) הס כי לא להזכיר. כן דרך בני אדם הרוצה לשתק אגודת אנשים אומר שי\"ט (ס\"א הס): "
],
[
" חזק הוא ממנו. כביכול כלפי מעלה אמרו (במדבר רבה. סוטה שם): \n"
],
[
" אוכלת יושביה. בכל מקום שעברנו מצאנום קוברי מתים. והקב\"ה עשה לטובה כדי לטרדם באבלם ולא יתנו לב לאלו (שם): ",
"אנשי מדות. גדולים וגבוהים וצריך לתת להם מדה כגון גלית (שמואל־א יז, ד) גבהו שש אמות וזרת וכן (שמואל־ב כא, כ) איש מדון (ד\"ה־א יא, כג) איש מדה: "
],
[
" הנפילים. ענקים מבני שמחזאי ועזאל שנפלו מן השמים בימי דור אנוש (נדה סא, א. יומא סז, ב): ",
"וכן היינו בעיניהם. שמענו אומרים זה לזה נמלים (רא\"ם ובס\"א חגבים) יש בכרמים כאנשים (סוטה שם): ",
"ענק. שמעניקים חמה בקומתן (שם לד, ב): "
]
],
[
[
" כל העדה. סנהדראות (תנחומא שלח יג): \n"
],
[
" לו מתנו. הלואי ומתנו:"
],
[],
[
" נתנה ראש. כתרגומו נמני רישא נשים עלינו מלך ורבותינו פירשו לשון עבודת אלילים (פסיקתא זוטרתא):"
],
[],
[],
[],
[],
[
" אל תמרדו. ושוב ואתם אל תיראו:",
"כי לחמנו הם. נאכלם כלחם:",
"סר צלם. מגינם וחזקם כשרים שבהם מתו איוב שהיה מגין עליהם (סוטה לח. ב\"ב טו, א) דבר אחר צלו של המקום סר מעליהם: "
],
[
" לרגום אותם. את יהושע וכלב:",
"וכבוד ה'. הענן ירד שם (במדבר רבה. סוטה לה, א): \n"
],
[
" עד אנה. עד היכן:",
"ינאצני. ירגיזוני:",
"בכל האתות. בשביל כל הנסים שעשיתי להם היה להם להאמין שהיכולת בידי לקיים הבטחתי:"
],
[
" ואורשנו. כתרגומו לשון תרוכין ואם תאמר מה אעשה לשבועת אבות: \n",
"ואעשה אתך לגוי גדול. שאתה מזרעם (במדבר רבה):"
],
[
" ושמעו מצרים. ושמעו את אשר תהרגם:",
"כי העלית. כי משמש בלשון אשר והם ראו אשר העלית בכחך הגדול אותם מקרבם וכשישמעו שאתה הורגם לא יאמרו שחטאו לך אלא יאמרו שכנגדם יכולת להלחם אבל כנגד יושבי הארץ לא יכולת להלחם. וזו היא: \n"
],
[
" ואמרו אל יושב הארץ הזאת. כמו על יושב הארץ הזאת ומה יאמרו עליהם מה שאמור בסוף הענין מבלתי יכולת ה' בשביל ששמעו כי אתה ה' שוכן בקרבם ועין בעין אתה ה' נראה להם והכל בדרך חבה ולא הכירו בך שנתקה אהבתך מהם עד הנה (תנחומא שלח יג): \n"
],
[
" והמתה את העם הזה כאיש אחד. פתאום ומתוך כך יאמרו הגוים אשר שמעו את שמעך וגו':"
],
[
" מבלתי יכלת וגו'. לפי שיושבי הארץ חזקים וגבורים ואינו דומה פרעה לשלשים ואחד מלכים זאת יאמרו על יושב הארץ הזאת (ברכות לב): מבלתי יכלת. מתוך שלא היה יכולת בידו להביאם שחטם:",
"יכלת. שם דבר הוא:"
],
[
" יגדל נא כח ה'. לעשות דבורך:",
"כאשר דברת לאמר. ומהו הדבור:"
],
[
" ה' ארך אפים. לצדיקים ולרשעים כשעלה משה למרום מצאו משה להקב\"ה שהיה יושב וכותב ה' ארך אפים אמר לו לצדיקים אמר לו הקב\"ה אף לרשעים אמר לו רשעים יאבדו אמר לו הקב\"ה חייך שאתה צריך לדבר כשחטאו ישראל בעגל ובמרגלים התפלל משה לפניו בארך אפים אמר לו הקב\"ה והלא אמרת לי לצדיקים אמר לו והלא אמרת לי אף לרשעים (סנהדרין קיא, א): ",
"ונקה. לשבים:",
"לא ינקה. לשאינן שבים (יומא פו, א): "
],
[],
[
" כדברך. בשביל מה שאמרת פן יאמרו מבלתי יכולת ה':"
],
[
" ואולם. כמו אבל זאת אעשה להם:",
"חי אני. לשון שבועה כשם שאני חי וכבודי ימלא את כל הארץ כך אקיים להם כי כל האנשים הרואים וגו'. אם יראו את הארץ: \n"
],
[
" וינסו. כמשמעו:",
"זה עשר פעמים. שנים בים שנים במן ושנים בשליו וכו' כדאיתא במסכת ערכין (טו, א־ב): "
],
[
"אם יראו. לא יראו: (אם יראו את הארץ. הרי זה מקרא מסורס חי אני כי כל האנשים אם יראו את הארץ וכבודי ימלא את כל הארץ שלא יתחלל שמי במגפה הזאת לאמר מבלתי יכולת ה' להביאם שלא אמיתם פתאום כאיש אחד אלא באיחור ארבעים שנה מעט מעט:)",
"לא יראוה. לא יראו את הארץ:"
],
[
" רוח אחרת. שתי רוחות אחת בפה ואחת בלב למרגלים אמר אני עמכם בעצה ובלבו היה לומר האמת ועל ידי כן היה בו כח להשתיקם כמו שנאמר (לעיל יג, ל) ויהס כלב שהיו סבורים שיאמר כמותם זהו שנאמר בספר (יהושע יד, ז) ואשיב אותו דבר כאשר עם לבבי ולא כאשר עם פי (במדבר רבה): ",
"וימלא אחרי. וימלא את לבו אחרי וזה מקרא קצר:",
"אשר בא שמה. חברון תנתן לו:",
"יורשנה. כתרגומו יתרכינה יורישו את הענקים ואת העם אשר בה ואין לתרגמו יירתינה אלא במקום יירשנה:"
],
[
" והעמלקי וגו'. אם תלכו שם יהרגו אתכם מאחר שאיני עמכם:",
"מחר פנו. לאחוריכם וסעו לכם וגו': \n"
],
[],
[
" לעדה הרעה וגו'. אלו המרגלים מכאן לעדה שהיא עשרה (סנהדרין ב, א): ",
"אשר המה מלינים. את ישראל עלי:",
"את תלנות בני ישראל אשר המה מלינים. המרגלים מלינים אותם עלי שמעתי:"
],
[
" חי אני. לשון שבועה: אם לא וגו' כן אעשה. כביכול איני חי:",
"כאשר דברתם. שבקשתם ממני (לעיל ב) או במדבר הזה לו מתנו:"
],
[
" וכל פקדיכם לכל מספרכם. כל הנמנה לכל מספר שאתם נמנין בו כגון לצאת ולבא לצבא ולתת שקלים כל המנויים לכל אותן מספרות ימותו ואלו הן מבן כ' שנה וגו' להוציא שבטו של לוי שאין פקודיהם מבן עשרים (ב\"ב קכא, ב): \n"
],
[],
[],
[
" ופגריכם אתם. כתרגומו (דילכון) לפי שדבר על הבנים להכניסם לארץ ובקש לומר ואתם תמותו נופל לשון זה כאן לומר אתם:"
],
[
" ארבעים שנה. לא מת אחד מהם פחות מבן ס' לכך נגזר ארבעים כדי שיהיו אותם של בני עשרים מגיעין לכלל ששים ושנה ראשונה היתה בכלל ואף על פי שקדמה לשלוח המרגלים לפי שמשעשו את העגל עלתה גזירה זו במחשבה אלא שהמתין להם עד שתתמלא סאתם וזהו שנאמר (שמות לב, לד) וביום פקדי במרגלים ופקדתי עליהם חטאתם ואף כאן נאמר תשאו את עונותיכם ולא עונתכם שתי עונות של עגל ושל תלונה וחשב להם במנין חייהם מקצת שנה ככולה וכשנכנסו לשנת ששים מתו אותם של בני עשרים (תנחומא שלח יג): ",
"ונשאו את זנותיכם. כתרגומו ויקבלון ית חוביכון: \n"
],
[
" את תנואתי. שהניאותם את לבבכם מאחרי. תנואה לשון הסרה כמו (במדבר ל, ו) כי הניא אביה אותה: "
],
[],
[
" וישבו וילינו עליו. וכששבו מתור הארץ הרעימו עליו את כל העדה בהוצאת דבה אותם אנשים וימותו. כל הוצאת דבה לשון חינוך דברים שמלקיחים לשונם לאדם לדבר בו כמו (שיר ז, י) דובב שפתי ישנים וישנה לטובה וישנה לרעה לכך נאמר כאן מוציאי דבת הארץ רעה שיש דבה שהיא טובה: \n",
"דבה. פרליר\"ש בלע\"ז: "
],
[
" במגפה לפני ה'. באותה מיתה ההגונה להם מדה כנגד מדה הם חטאו בלשון ונשתרבב לשונם עד טבורם ותולעים יוצאים מלשונם ובאין לתוך טבורם לכך נאמר במגפה וזהו לפני ה' באותה הראויה להם על פי מדותיו של הקב\"ה שהוא מודד מדה כנגד מדה (סוטה לה, א): "
],
[
" ויהושע וכלב חיו. מה תלמוד לומר חיו מן האנשים ההם אלא מלמד שנטלו חלקם של מרגלים בארץ וקמו תחתיהם לחיים (ב\"ב קיח, ב): "
],
[],
[
" אל ראש ההר. והוא הדרך העולה לארץ ישראל:",
"הננו ועלינו אל המקום. לארץ ישראל:",
"אשר אמר ה'. לתתה לנו שם נעלה:",
"כי חטאנו. על אשר אמרנו (לעיל ג) הלא טוב לנו שוב מצרימה:"
],
[
" והוא לא תצלח. זו שאתם עושין לא תצלח:"
],
[],
[
" כי על כן שבתם. כלומר כי זאת תבא לכם על אשר שבתם וגו':"
],
[
" ויעפלו. לשון חוזק וכן (חבקוק ב, ד) הנה עפלה. אינגרי\"ש בלע\"ז לשון עזות וכן (מיכה ד, ח) עופל בת ציון (ישעיה לב, יד) עופל ובחן. ומדרש תנחומא (ישן שלח יט) מפרשו לשון אופל הלכו חשכים שלא ברשות: "
],
[
" ויכתום. כמו (דברים ט, כא) ואכות אותו טחון מכה אחר מכה: ",
"עד החרמה. שם המקום נקרא על שם המאורע:"
]
],
[
[],
[
" כי תבאו. בשר להם שיכנסו לארץ:"
],
[
" ועשיתם אשה. אין זה צווי אלא כשתבאו שם ותעלה על לבבכם לעשות אשה לה':",
"ריח ניחח. שיהיה נחת רוח לפני:",
"לפלא נדר או בנדבה וגו'. או שתעשו האשה בשביל חובת מועדיכם שחייבתי אתכם לעשות במועד:"
],
[
" והקריב המקריב. תקריבו נסכים ומנחה לכל בהמה המנחה כליל והשמן נבלל בתוכה והיין לספלים כמו ששנינו במסכת סוכה (מח, א): "
],
[
" לכבש האחד. על כל האמור למעלה הוא מוסב על המנחה ועל השמן ועל היין:"
],
[
" או לאיל. ואם איל הוא. ורבותינו דרשו (מנחות צא. חולין כג, א) או לרבות את הפלגס לנסכי איל: "
],
[],
[],
[],
[
" אשה ריח. אינו מוסב אלא על המנחה והשמן אבל היין אינו אשה שאינו ניתן על האש:"
],
[
" או לשה. בין שהוא בכבשים בין שהוא בעזים כבש ושה קרוים בתוך שנתם: איל. בן י\"ג חדש ויום אחד: "
],
[
" כמספר אשר תעשו. כמספר הבהמות אשר תקריבו לקרבן ככה תעשו נסכים לכל אחד מהם: כמספרם של בהמות מספרם של נסכים:"
],
[],
[],
[
" ככם כגר. כמותכם כן גר וכן דרך לשון עברית (בראשית יג, י) כגן ה' כארץ מצרים כן ארץ מצרים. (מ\"א כב, ד) כמוני כמוך כעמי כעמך: "
],
[],
[],
[
" בבאכם אל הארץ. משונה ביאה זו מכל ביאות שבתורה שבכולן נאמר כי תבא כי תבאו לפיכך כולן למדות זו מזו וכיון שפרט לך הכתוב באחת מהן שאינה אלא לאחר ירושה וישיבה אף כולן כן אבל זו נאמר בה בבואכם משנכנסו בה ואכלו מלחמה נתחייבו בחלה (ספרי קי. כתובות כה, א): "
],
[],
[
" ראשית ערסתכם. כשתלושו כדי עריסותיכם שאתם רגילין ללוש במדבר וכמה היא (שמות טז, יח טז) וימודו בעומר עומר לגלגלת (ושיעורו מ\"ג בצים וחומש ביצה) תרימו מראשיתה כלומר קודם שתאכלו ממנה ראשית תלקח חלה אחת תרומה לשם ה': ",
"חלה. טורטי\"ל בלע\"ז: ",
"כתרומת גורן. שלא נאמר בה שיעור ולא כתרומת מעשר שנאמר בה שיעור אבל חכמים נתנו שיעור לבעל הבית אחד מעשרים וארבעה ולנחתום אחד מארבעים ושמונה (חלה ב, ז): "
],
[
" מראשית ערסתיכם. למה נאמר לפי שנאמר ראשית עריסותיכם שומע אני ראשונה שבעיסות תלמוד לומר מראשית מקצתה ולא כולה (ספרי קי): \n",
"תתנו לה' תרומה. לפי שלא שמענו שיעור לחלה נאמר תתנו שיהא בה כדי נתינה (שם):"
],
[
" וכי תשגו ולא תעשו. עבודת אלילים היתה בכלל כל המצות שהצבור מביאין עליהן פר והרי הכתוב מוציאה כאן מכללן לידון בפר לעולה ושעיר לחטאת (שם קיא):",
"וכי תשגו וגו'. בעבודת אלילים מדבר או אינו אלא באחת מכל המצות תלמוד לומר את כל המצות האלה מצוה אחת שהיא ככל המצות מה העובר על כל המצות פורק עול ומפר ברית ומגלה פנים אף מצוה זו פורק בה עול ומפר ברית ומגלה פנים ואיזו זו עבודת אלילים (שם. כריתות ז. הוריות ח, א): ",
"אשר דבר ה' אל משה. אנכי ולא יהיה לך מפי הגבורה שמענום (תהלים סב, יב) אחת דבר אלהים שתים זו שמעתי (הוריות שם. ספרי שם): "
],
[
" את כל אשר צוה וגו'. מגיד שכל המודה בעבודת אלילים ככופר בכל התורה כולה ובכל מה שנתנבאו הנביאים שנאמר למן היום אשר צוה ה' והלאה (ספרי שם):"
],
[
" אם מעיני העדה נעשתה לשגגה. אם מעיני העדה נעשתה עבירה זו על ידי שוגג כגון ששגגו והורו על אחת מן העבודות שהיא מותרת לעבוד עבודת אלילים בכך:",
"לחטת. חסר א' שאינו כשאר חטאות שכל חטאות שבתורה הבאות עם עולה החטאת קודמת לעולה שנאמר (ויקרא ה, י) ואת השני יעשה עולה וזו עולה קודמת לחטאת (הוריות יג, א. זבחים נ): "
],
[
" הביאו את קרבנם אשה לה'. זה האמור בפרשה הוא פר העולה שנאמר אשה לה' (ספרי. יבמות ט):",
"וחטאתם. זה השעיר: \n"
],
[],
[
" תחטא בשגגה. בעבודת אלילים (ספרי קיב):",
"עז בת שנתה. שאר עבירות יחיד מביא כשבה או שעירה ובזו קבע לה שעירה (שם):"
],
[],
[],
[
" ביד רמה. במזיד:",
"מגדף. מחרף כמו (יחזקאל ה, טו) והיתה חרפה וגדופה (ישעיה לז, ו) אשר גדפו נערי מלך אשור. ועוד דרשו רבותינו (כריתות ז, ב. סנהדרין צ) מכאן למברך את השם שהוא בכרת: "
],
[
" דבר ה'. אזהרת עבודת אלילים מפי הגבורה והשאר מפי משה (ספרי שם):",
"עונה בה. בזמן שעונה בה שלא עשה תשובה (שם):"
],
[
" ויהיו בני ישראל במדבר וימצאו. בגנותן של ישראל דבר הכתוב שלא שמרו אלא שבת ראשונה ובשניה בא זה וחללה (כריתות ז. ספרי קיג):"
],
[
" המצאים אתו מקושש. שהתרו בו ולא הניח מלקושש אף משמצאוהו והתרו בו (ספרי שם. סנהדרין מא, א): "
],
[
" כי לא פרש מה יעשה לו. לא היו יודעים באיזו מיתה ימות אבל יודעים היו שהמחלל שבת במיתה (ספרי קיד. סנהדרין עח, ב): "
],
[
" רגום. פשנ\"ט בלע\"ז וכן הלוך אלנ\"ט וכן זכור ושמור: "
],
[
" ויוציאו אתו. מכאן שבית הסקילה חוץ ורחוק מבית דין (ספרי שם. סנהדרין מב):"
],
[],
[
" ועשו להם ציצת. על שם הפתילים התלוים בה כמו (יחזקאל ח, ג) ויקחני בציצית ראשי. דבר אחר ציצית על שם וראיתם אותו כמו (שיר ב, ט) מציץ מן החרכים: ",
"תכלת. צבע ירוק של חלזון (מנחות מב):"
],
[
" וזכרתם את כל מצות ה'. שמנין גימטריא של ציצית שש מאות ושמונה חוטים וחמשה קשרים הרי תרי\"ג: \n",
"ולא תתורו אחרי לבבכם. כמו (לעיל יג, כה) מתור הארץ. הלב והעינים הם מרגלים לגוף ומסרסרים לו את העבירות העין רואה והלב חומד והגוף עושה את העבירות (תנחומא שלח טו): "
],
[],
[
" אני ה'. נאמן לשלם שכר (ספרי קטו):",
"אלהיכם. נאמן להפרע (שם):",
"אשר הוצאתי אתכם. על מנת כן פדיתי אתכם שתקבלו עליכם גזרותי (שם):",
"אני ה' אלהיכם. עוד למה נאמר כדי שלא יאמרו ישראל מפני מה אמר המקום לא שנעשה ונטול שכר אנו לא עושים ולא נוטלים שכר על כרחכם אני מלככם וכן הוא אומר (יחזקאל כ, לג) אם לא ביד חזקה וגו' אמלוך עליכם (שבת פח. ספרי שם). דבר אחר למה נאמר יציאת מצרים אני הוא שהבחנתי במצרים בין טפה של בכור לשאינה של בכור אני הוא עתיד להבחין ולהפרע מן התולה קלא אילן בבגדו ואומר תכלת הוא (ב\"מ סא, ב) ומיסודו של רבי משה הדרשן העתקתי למה נסמכה פרשת מקושש לפרשת עבודת אלילים לומר שהמחלל את השבת כעובד עבודת אלילים שאף היא שקולה ככל המצות וכן הוא אומר בעזרא (נחמי' ט, יג־יד) ועל הר סיני ירדת ותתן לעמך תורה ומצות ואת שבת קדשך הודעת להם (חולין ה) ואף פרשת ציצית לכך נסמכה לאלו לפי שאף היא שקולה כנגד כל המצות שנאמר ועשיתם את כל מצותי: ",
"על כנפי בגדיהם. כנגד (שמות יט, ד) ואשא אתכם על כנפי נשרים. על ארבע כנפות ולא בעלת שלש ולא בעלת חמש כנגד ד' לשונות של גאולה שנאמר במצרים (שמות ו, ו־ז) והוצאתי והצלתי וגאלתי ולקחתי (זבחים יח, ב): ",
"פתיל תכלת. על שם שכול בכורות תרגום של שכול תכלא. ומכתם היתה בלילה וכן צבע התכלת דומה לרקיע המשחיר לעת ערב ושמונה חוטים שבה כנגד שמונה ימים ששהו ישראל משיצאו ממצרים עד שאמרו שירה על הים: \n"
]
],
[
[
" ויקח קרח. פרשה זו יפה נדרשת במדרש רבי תנחומא:",
"ויקח קרח. לקח את עצמו לצד אחד להיות נחלק מתוך העדה לעורר על הכהונה וזהו שתרגם אונקלוס ואתפלג נחלק משאר העדה להחזיק במחלוקת וכן (איוב טו, יב) מה יקחך לבך לוקח אותך להפליגך משאר בני אדם. דבר אחר ויקח קרח משך ראשי סנהדראות שבהם בדברים כמו שנאמר (במדבר כ, כה) קח את אהרן (הושע יד, ג) קחו עמכם דברים (תנחומא קרח א): \n",
"בן יצהר בן קהת בן לוי. ולא הזכיר בן יעקב שבקש רחמים על עצמו שלא יזכר שמו על מחלוקתם שנאמר (בראשית מט, ו) ובקהלם אל תחד כבודי והיכן נזכר שמו על קרח בהתיחסם על הדוכן בדברי הימים שנאמר (ד\"ה־א ו, כב־כג) בן אביאסף בן קרח בן יצהר בן קהת בן לוי בן ישראל (תנחומא ד): ",
"ודתן ואבירם. בשביל שהיה שבט ראובן שרוי בחנייתם תימנה (לעיל ב, י) שכן לקהת ובניו החונים תימנה (שם ג, כט) נשתתפו עם קרח במחלוקתו אוי לרשע אוי לשכנו (תנחומא ד). ומה ראה קרח לחלוק עם משה נתקנא על נשיאותו של אליצפן בן עוזיאל שמינהו משה נשיא על בני קהת על פי הדבור (שם א). אמר קרח אחי אבא ארבעה היו שנאמר (שמות ו, יח) ובני קהת וגו' עמרם הבכור נטלו שני בניו גדולה אחד מלך ואחד כהן גדול מי ראוי ליטול את השניה לא אני שאני בן יצהר שהוא שני לעמרם והוא מנה נשיא את בן אחיו הקטן מכולם הריני חולק עליו ומבטל את דבריו. מה עשה עמד וכנס ר\"נ ראשי סנהדראות רובן משבט ראובן שכיניו והם אליצור בן שדיאור וחביריו וכיוצא בו שנאמר נשיאי עדה קריאי מועד ולהלן הוא אומר (במדבר א, טז) אלה קרואי העדה והלבישן טליתות שכולן תכלת באו ועמדו לפני משה אמרו לו טלית שכולה של תכלת חייבת בציצית או פטורה אמר להם חייבת התחילו לשחק עליו אפשר טלית של מין אחר חוט אחד של תכלת פוטרה זו שכולה תכלת לא תפטור את עצמה (תנחומא ב): ",
"בני ראובן. דתן ואבירם ואון בן פלת: \n"
],
[],
[
" רב לכם. הרבה יותר מדאי לקחתם לעצמכם גדולה:",
"כלם קדושים. כולם שמעו דברים בסיני מפי הגבורה: \n",
"ומדוע תתנשאו. אם לקחת אתה מלכות לא היה לך לברר לאחיך כהונה לא אתם לבדכם שמעתם בסיני (שמות כ, ב) אנכי ה' אלהיך כל העדה שמעו (תנחומא ד): "
],
[
" ויפול על פניו. מפני המחלוקת שכבר זה בידם סרחון רביעי חטאו בעגל (שמות לב, יא) ויחל משה במתאוננים (במדבר יא, ב) ויתפלל משה במרגלים (שם יד, יג) ויאמר משה אל ה' ושמעו מצרים במחלוקתו של קרח נתרשלו ידיו משל לבן מלך שסרח על אביו ופייס עליו אוהבו פעם ושתים ושלש כשסרח רביעית נתרשלו ידי האוהב ההוא אמר עד מתי אטריח על המלך שמא לא יקבל עוד ממני (תנחומא ד): "
],
[
" בקר ויודע וגו'. עתה עת שכרות הוא לנו ולא נכון להראות לפניו והוא היה מתכוין לדחותם שמא יחזרו בהם (תנחומא ה): \n",
"בקר ויודע ה' את אשר לו. לעבודת לויה:",
"ואת הקדוש. לכהונה:",
"והקריב. אותם אליו (שם). והתרגום מוכיח כן ויקרב לקדמוהי יקרב לשמושיה. ומדרשו (שם) בקר אמר להם משה גבולות חלק הקב\"ה בעולמו יכולים אתם להפוך בקר לערב כן תוכלו לבטל את זו שנאמר (בראשית א, ה ד) ויהי ערב ויהי בוקר ויבדל כך (דה\"א כג, יג) ויבדל אהרן להקדישו וגו': "
],
[
" זאת עשו קחו לכם מחתות. מה ראה לומר להם כך אמר להם בדרכי העובדי כוכבים ומזלות יש נימוסים הרבה וכומרים הרבה וכולם (ס\"א ואין כולם) מתקבצים בבית אחד אנו אין לנו אלא ה' אחד ארון אחד ותורה אחת ומזבח אחד וכהן גדול אחד ואתם ר\"ן איש מבקשים כהונה גדולה אף אני רוצה בכך הא לכם תשמיש חביב מכל היא הקטרת החביבה מכל הקרבנות וסם המות נתון בתוכו שבו נשרפו נדב ואביהוא לפיכך התרה בהם והיה האיש אשר יבחר ה' הוא הקדוש כבר הוא בקדושתו וכי אין אנו יודעים שמי שיבחר הוא הקדוש אלא אמר להם משה הריני אומר לכם שלא תתחייבו מי שיבחר בו יצא חי וכולכם אובדים (תנחומא ה): ",
"מחתות. כלים שחותין בהם גחלים ויש להם בית יד: \n"
],
[
" רב לכם בני לוי. דבר גדול אמרתי לכם. ולא טפשים היו שכך התרה בהם וקבלו עליהם לקרב אלא הם חטאו על נפשותם שנאמר (להלן יז, ג) את מחתות החטאים האלה בנפשותם. וקרח שפקח היה מה ראה לשטות זה עינו הטעתו ראה שלשלת גדולה יוצאה ממנו שמואל ששקול כנגד משה ואהרן אמר בשבילו אני נמלט וכ\"ד משמרות עומדות לבני בניו כולם מתנבאים ברוח הקודש שנאמר (ד\"ה־א כה, ה) כל אלה בנים להימן אמר אפשר כל הגדולה הזאת עתידה לעמוד ממני ואני אדום לכך נשתתף לבוא לאותה חזקה ששמע מפי משה שכולם אובדים ואחד נמלט. אשר יבחר ה' הוא הקדוש טעה ותלה בעצמו ולא ראה יפה לפי שבניו עשו תשובה ומשה היה רואה. (תנחומא ה): ",
"רב לכם. דבר גדול נטלתם בעצמכם לחלוק על הקב\"ה: \n"
],
[
" ויאמר משה אל קרח שמעו נא בני לוי. התחיל לדבר עמו דברים רכים כיון שראהו קשה עורף אמר עד שלא ישתתפו שאר השבטים ויאבדו עמו אדבר גם אל כולם התחיל לזרז בהם שמעו נא בני לוי (שם ו):"
],
[
" ולעמוד לפני העדה. לשיר על הדוכן:"
],
[
" ויקרב אתך. לאותו שירות שהרחיק ממנו שאר עדת ישראל:"
],
[
" לכן. בשביל כך אתה וכל עדתך הנועדים אתך על ה' כי בשליחותו עשיתי לתת כהונה לאהרן ולא לנו הוא המחלוקת הזה:"
],
[
" וישלח משה וגו'. מכאן שאין מחזיקין במחלוקת שהיה משה מחזר אחריהם להשלימם בדברי שלום (סנהדרין קי. תנחומא י):",
"לא נעלה. פיהם הכשילם שאין להם אלא ירידה (שם ו): \n"
],
[],
[
" ותתן לנו. הדבר מוסב על לא האמור למעלה כלומר לא הביאותנו ולא נתת לנו נחלת שדה וכרם אמרת לנו (שמות ג, יז) אעלה אתכם מעני מצרים אל ארץ וגו' משם הוצאתנו ולא אל ארץ זבת חלב ודבש הביאותנו אלא גזרת עלינו להמיתנו במדבר שאמרת לנו (במדבר יד, כט) במדבר הזה יפלו פגריכם: \n",
"העיני האנשים ההם תנקר וגו'. אפילו אתה שולח לנקר את עינינו אם לא נעלה אליך לא נעלה:",
"האנשים ההם. כאדם התולה קללתו בחבירו:"
],
[
" ויחר למשה מאד. נצטער עד למאוד:",
"אל תפן אל מנחתם. לפי פשוטו הקטרת שהם מקריבים לפניך מחר אל תפן אליהם והמדרש אומר (תנחומא ז) יודע אני שיש להם חלק בתמידי צבור אף חלקם לא יקובל לפניך לרצון תניחנו האש ולא תאכלנו:",
"לא חמור אחד מהם נשאתי. לא חמורו של אחד מהם נטלתי אפילו כשהלכתי ממדין למצרים והרכבתי את אשתי ואת בני על החמור והיה לי ליטול אותו החמור משלהם לא נטלתי אלא משלי (תנחומא ז). ותרגם אונקלוס שחרית לשון ארמי כך נקראת אנגריא של מלך שחוור (ב\"מ עח, א. ב\"ב מז, א): "
],
[
" והם. עדתך:"
],
[
" והקרבתם וגו' איש מחתתו. החמשים ומאתים איש שבכם: \n"
],
[],
[
" ויקהל עליהם קרח. בדברי ליצנות כל הלילה ההוא הלך אצל השבטים ופתה אותם כסבורין אתם שעלי לבדי אני מקפיד איני מקפיד אלא בשביל כלכם אלו באין ונוטלין כל הגדולות לו המלכות ולאחיו הכהונה עד שנתפתו כלם (תנחומא ז):",
"וירא כבוד ה'. בא בעמוד ענן: \n"
],
[],
[],
[
" אל אלהי הרוחות. יודע מחשבות אין מדתך כמדת בשר ודם מלך בשר ודם שסרחה עליו מקצת מדינה אינו יודע מי החוטא לפיכך כשהוא כועס נפרע מכולם אבל אתה לפניך גלויות כל המחשבות ויודע אתה מי החוטא:",
"האיש אחד. הוא החוטא ואתה על כל העדה תקצוף. אמר הקדוש ב\"ה יפה אמרת אני יודע ומודיע מי חטא ומי לא חטא (שם): \n"
],
[],
[
" העלו וגו'. כתרגומו אסתלקו מסביבות משכן קרח:"
],
[
" ויקם משה. כסבור שישאו לו פנים ולא עשו (מד\"ר. שם ח): "
],
[],
[
" יצאו נצבים. בקומה זקופה לחרף ולגדף כמו (שמואל־א יז, טז) ויתיצב ארבעים יום דגלית (תנחומא ח): ",
"ונשיהם ובניהם וטפם. בא וראה כמה קשה המחלוקת שהרי בית דין של מטה אין עונשין אלא עד שיביא שתי שערות ובית דין של מעלה עד כ' שנה וכאן אבדו אף יונקי שדים (שם ג):"
],
[
" לעשות את כל המעשים האלה. שעשיתי על פי הדבור לתת לאהרן כהונה גדולה ובניו סגני כהונה ואליצפן נשיא הקהתי:"
],
[
" לא ה' שלחני. אלא אני עשיתי הכל מדעתי ובדין הוא חולק עלי (שם ח):"
],
[
" ואם בריאה. חדשה:",
"יברא ה'. להמית אותם במיתה שלא מת בה אדם עד הנה ומה היא הבריאה ופצתה האדמה את פיה ותבלעם אז וידעתם כי נאצו הם את ה' ואני מפי הגבורה אמרתי ורבותינו פירשו (שם יא. סנהדרין קי, א) אם בריאה פה לארץ מששת ימי בראשית מוטב ואם לאו יברא ה': "
],
[],
[],
[],
[
" נסו לקולם. בשביל הקול היוצא על בליעתן:"
]
],
[
[],
[
" ואת האש. שבתוך המחתות:",
"זרה הלאה. לארץ מעל המחתות: \n",
"כי קדשו. המחתות ואסורין בהנאה שהרי עשאום כלי שרת:"
],
[
" החטאים האלה בנפשותם. שנעשו פושעים בנפשותם שנחלקו על הקב\"ה (יומא לו): ",
"רקעי. רדידין:",
"פחים. טסין מרודדין טינבי\"ש בלע\"ז: ",
"צפוי למזבח. למזבח הנחשת:",
"ויהיו לאות. לזכרון שיאמרו אלו היו מאותן שנחלקו על הכהונה ונשרפו:"
],
[
" וירקעום. אינטינדר\"ש בלע\"ז: "
],
[
" ולא יהיה כקרח. כדי שלא יהיה כקרח:",
"כאשר דבר ה' ביד משה לו. כמו עליו על אהרן דבר אל משה שיהיה הוא ובניו כהנים לפיכך לא יקרב איש זר אשר לא מזרע אהרן וגו' וכן כל לי ולו ולהם הסמוכים אצל דבור פתרונם כמו על. ומדרשו (תנחומא צו, יא) על קרח ומהו ביד משה ולא כתב אל משה רמז לחולקים על הכהונה שלוקין בצרעת כמו שלקה משה בידו שנאמר (שמות ד, ו) ויוציאה והנה ידו מצורעת כשלג ועל כן לקה עוזיה בצרעת (דה\"ב כו, כ): \n"
],
[],
[],
[],
[],
[],
[
" וכפר עליהם. רז זה מסר לו מלאך המות כשעלה לרקיע שהקטרת עוצר המגפה כדאיתא במסכת שבת (פט, א): \n"
],
[],
[
" ויעמוד בין המתים וגו'. אחז את המלאך והעמידו על כרחו אמר לו המלאך הנח לי לעשות שליחותי אמר לו משה צוני לעכב על ידך אמר לו אני שלוחו של מקום ואתה שלוחו של משה אמר לו אין משה אומר כלום מלבו אלא מפי הגבורה אם אין אתה מאמין הרי הקב\"ה ומשה אל פתח אהל מועד בא עמי ושאל וזהו שנאמר וישב אהרן אל משה (מכילתא. תנחומא תצוה טו). דבר אחר למה בקטרת לפי שהיו ישראל מליזין ומרננים אחר הקטרת לומר סם המות הוא על ידו מתו נדב ואביהוא על ידו נשרפו חמשים ומאתים איש אמר הקב\"ה תראו שעוצר מגפה הוא והחטא הוא הממית (מכילתא ויסע פרשה ו. ברכות לג, א): "
],
[],
[],
[],
[],
[
" כי מטה אחד. אף על פי שחלקתים לשתי משפחות משפחת כהונה לבד ולויה לבד מכל מקום שבט אחד הוא: \n"
],
[],
[
" והשכתי. כמו (בראשית ח, א) וישכו המים (אסתר ז, י) וחמת המלך שככה: "
],
[
" בתוך מטותם. הניחו באמצע שלא יאמרו מפני שהניחו בצד שכינה פרח (תנחומא אחרי ח):"
],
[],
[
" ויצא פרח. כמשמעו:",
"ציץ. הוא חנטת הפרי כשהפרח נופל:",
"ויגמל שקדים. כשהוכר הפרי הוכר שהן שקדים לשון (בראשית כא, ח) ויגדל הילד ויגמל ולשון זה מצוי בפרי האילן כמו (ישעיה יח, ה) ובוסר גומל יהיה נצה. ולמה שקדים, הוא הפרי הממהר להפריח מכל הפירות אף המעורר על הכהונה פורענותו ממהרת לבא כמו שמצינו בעוזיה (ד\"ה־ב כו, יט) והצרעת זרחה במצחו (מדרש אגדה) ותרגומו וכפית שגדין כמין אשכול שקדים יחד כפותים זה על זה: \n"
],
[],
[
"למשמרת לאות. לזכרון שבחרתי באהרן הכהן ולא ילונו עוד על הכהונה:",
"ותכל תלונתם. כמו ותכלה תלונתם לשון זה שם מפעל יחיד לשון נקבה כמו תלונתם מרמורי\"ש בלע\"ז ויש חילוק בין תלונותם לתלונתם תלונתם תלונה אחת תלונותם שם דבר בלשון יחיד ואפילו הם תלונות הרבה:"
],
[],
[],
[
" כל הקרב הקרב וגו'. אין אנו יכולין להיות זהירין בכך כולנו רשאין להכנס לחצר אהל מועד ואחד שיקריב עצמו יותר מחבריו ויכנס לתוך אהל מועד ימות:",
"האם תמנו לגוע. שמא הופקרנו למיתה:"
]
],
[
[
" ויאמר ה' אל אהרן. למשה אמר שיאמר לאהרן להזהירו על תקנת ישראל שלא יכנסו למקדש (ספרי קיז):",
"אתה ובניך ובית אביך. הם בני קהת אבי עמרם (שם קטז):",
"תשאו את עון המקדש. עליכם אני מטיל עונש הזרים שיחטאו בעסקי הדברים המקודשים המסורים לכם הוא האהל והארון והשלחן וכלי הקדש אתם תשבו ותזהירו על כל זר הבא ליגע:",
"ואתה ובניך. הכהנים:",
"תשאו את עון כהונתכם. שאינה מסורה ללוים ותזהירו הלוים השוגגים שלא יגעו אליכם בעבודתכם:"
],
[
" וגם את אחיך. בני גרשון ובני מררי:",
"וילוו. ויתחברו אליכם להזהיר גם את הזרים מלהתקרב אליהם:",
"וישרתוך. בשמירת השערים ולמנות מהם גזברין ואמרכלין (שם. זבחים נז):"
],
[],
[
" וזר לא יקרב אליכם. אתכם אני מזהיר על כך: \n"
],
[
" ולא יהיה עוד קצף. כמו שהיה כבר שנאמר (במדבר יז, יא) כי יצא הקצף (ספרי): "
],
[
" לכם מתנה נתנים. יכול לעבודתכם של הדיוט תלמוד לומר לה' כמו שמפורש למעלה לשמור משמרת גזברין ואמרכלין:"
],
[
" עבדת מתנה. במתנה נתתיה לכם:"
],
[
" ואני הנה נתתי לך. בשמחה. לשון שמחה הוא זה כמו (שמות ד, יד) הנה הוא יוצא לקראתך וראך ושמח בלבו משל למלך שנתן שדה לאוהבו ולא כתב ולא חתם ולא העלה בערכאין בא אחד וערער (עליו) על השדה אמר לו המלך כל מי שירצה יבא ויערער לנגדך הריני כותב וחותם לך ומעלה בערכאין אף כאן לפי שבא קרח וערער כנגד אהרן על הכהונה בא הכתוב ונתן לו כ\"ד מתנות כהונה בברית מלח עולם ולכך נסמכה פרשה זו לכאן (חולין קלג. ספרי קיז): ",
"משמרת תרומתי. שאתה צריך לשמרן בטהרה:",
"למשחה. לגדולה (ספרי שם):"
],
[
" מן האש. לאחר הקטרת האשים:",
"כל קרבנם. כגון זבחי שלמי צבור (שם):",
"מנחתם חטאתם ואשמם. כמשמעו:",
"אשר ישיבו לי. זה גזל הגר (שם):"
],
[
" בקדש הקדשים תאכלנו וגו'. למד על קדשי קדשים שאין נאכלין אלא בעזרה ולזכרי כהונה (שם):"
],
[
" תרומת מתנם. המורם מן התודה ומהשלמים ואיל נזיר:",
"לכל תנופות. שהרי אלו טעונין תנופה (שם):",
"כל טהור. ולא טמאים (ספרי). דבר אחר כל טהור לרבות אשתו:"
],
[
" ראשיתם. היא תרומה גדולה: \n"
],
[],
[],
[],
[],
[],
[
" כחזה התנופה וכשוק הימין. של שלמים שנאכלים לכהנים לנשיהם ולבניהם ולעבדיהם לשני ימים ולילה אחד אף הבכור נאכל לשני ימים ולילה אחד (זבחים נו. ספרי קיח):",
"לך יהיה. בא רבי עקיבא ולמד הוסיף לך הכתוב הויה אחרת שלא תאמר כחזה ושוק של תודה שאינו נאכל אלא ליום ולילה (ספרי שם):"
],
[
" כל תרומת הקדשים. מחיבתה של פרשה זו כללה בתחלה וכללה בסוף ופרט באמצע (שם):",
"ברית מלח עולם. כרת ברית עם אהרן בדבר הבריא ומתקיים ומבריא את אחרים (שם):",
"ברית מלח. כברית הכרותה למלח שאינו מסריח לעולם:"
],
[
" וחלק לא יהיה לך בתוכם. אף בביזה (ספרי קיט): \n"
],
[],
[],
[
" והם. הלוים ישאו עונם של ישראל שעליהם להזהיר הזרים מגשת אליהם:"
],
[
" אשר ירימו לה' תרומה. הכתוב קראו תרומה עד שיפריש ממנו תרומת מעשר (ספרי שם): \n"
],
[],
[],
[
" ונחשב לכם תרומתכם כדגן מן הגרן. תרומת מעשר שלכם אסורה לזרים ולטמאים וחייבין עליה מיתה וחומש כתרומה גדולה שנקראת ראשית דגן מן הגורן:",
"וכמלאה מן היקב. כתרומת תירוש ויצהר הניטלת מן היקבים:",
"מלאה. לשון בישול תבואה שנתמלאת:",
"יקב. הוא הבור שלפני הגת שהיין יורד לתוכו וכל לשון יקב חפירת קרקע הוא וכן (זכריה יד, י) יקבי המלך הוא ים אוקיינוס חפירה שחפר מלכו של עולם: "
],
[
" כן תרימו גם אתם. כמו שישראל מרימים מגרנם ומיקביהם תרימו גם אתם ממעשר שלכם כי הוא נחלתכם:"
],
[
" מכל מתנתיכם תרימו את כל תרומת ה'. בתרומה גדולה הכתוב מדבר שאם הקדים לוי את הכהן בכרי וקבל מעשרותיו קודם שיטול כהן תרומה גדולה מן הכרי צריך להפריש הלוי מן המעשר תחלה אחד מחמשים לתרומה גדולה ויחזור ויפריש תרומת מעשר (ספרי קכא):"
],
[
" בהרימכם את חלבו ממנו. לאחר שתרימו תרומת מעשר ממנו:",
"ונחשב. המותר ללוים חולין גמורין:",
"כתבואת גרן. לישראל שלא תאמר הואיל וקראו הכתוב תרומה שנאמר כי את מעשר בני ישראל אשר ירימו לה' תרומה יכול יהא כולו אסור תלמוד לומר ונחשב ללוים כתבואת גרן מה של ישראל חולין אף של לוי חולין (שם קכב): \n"
],
[
" בכל מקום. אפילו בבית הקברות (שם):"
],
[
" ולא תשאו עליו חטא וגו'. הא אם לא תרימו תשאו חטא (יבמות פט):",
"ולא תמותו. הא אם תחללו תמותו (בכורות כו, ב): "
]
],
[
[],
[
" זאת חקת התורה. לפי שהשטן ואומות העולם מונין את ישראל לומר מה המצוה הזאת ומה טעם יש בה לפיכך כתב בה חקה גזירה היא מלפני אין לך רשות להרהר אחריה (יומא סז, ב): ",
"ויקחו אליך. לעולם היא נקראת על שמך פרה שעשה משה במדבר (במדבר רבה):",
"אדמה תמימה. שתהא תמימה באדמימות שאם היו בה שתי שערות שחורות פסולה (ספרי קכג. פרה ב, ה): "
],
[
" אלעזר. מצותה בסגן (ספרי שם):",
"אל מחוץ למחנה. חוץ לשלש מחנות (יומא סח, א. ספרי): ",
"ושחט אותה לפניו. זר שוחט ואלעזר רואה (יומא מב. ספרי קכג):"
],
[
" אל נוכח פני אהל מועד. עומד במזרחו של ירושלים ומתכוין ורואה פתחו של היכל בשעת הזאת הדם (יומא סח, א. ספרי שם): "
],
[],
[],
[
" אל המחנה. למחנה שכינה שאין טמא משולח חוץ לשתי מחנות אלא זב ובעל קרי ומצורע (פסחים סז, א): ",
"וטמא הכהן עד הערב. סרסהו ודרשהו וטמא עד הערב ואחר יבוא אל המחנה:"
],
[],
[
" והניח מחוץ למחנה. לשלשה חלקים מתחלקת אחד נתן בהר המשחה ואחד מתחלק לכל המשמרות ואחד נתן בחיל זה של משמרות היה חוץ לעזרה ליטול ממנו בני העיירות וכל הצריכין להטהר וזה שבהר המשחה כהנים גדולים לפרות אחרות מקדשין הימנה וזה שבחיל נתון למשמרת מגזירת הכתוב שנאמר והיתה לעדת בני ישראל למשמרת (ספרי קכד. פרה ג, יא): ",
"למי נדה. למי הזייה כמו (איכה ג, נג) וידו אבן בי (זכריה ב, ד) לידות את קרנות הגוים לשון זריקה: ",
"חטאת הוא. לשון חטוי כפשוטו ולפי הלכותיו קראה הכתוב חטאת לומר שהיא כקדשים להאסר בהנאה (ספרי שם. מנחות נא, ב): "
],
[],
[],
[
" הוא יתחטא בו. באפר הפרה (ס\"א הזה): "
],
[
" במת בנפש. ואי זה מת של נפש האדם להוציא נפש בהמה שאין טומאתה צריכה הזאה (ולא טומאת שבעה) דבר אחר בנפש זו רביעית דם (חולין עב, א): ",
"את משכן ה' טמא. אם נכנס לעזרה אפילו בטבילה בלא הזאת שלישי ושביעי: עוד טמאתו בו. אף על פי שטבל:"
],
[
" כל הבא אל האהל. בעוד שהמת בתוכו: \n"
],
[
" וכל כלי פתוח. בכלי חרס הכתוב מדבר שאין מקבל טומאה מגבו אלא מתוכו לפיכך אם אין מגופת צמידתו פתולה עליו יפה בחבור טמא הוא הא אם יש צמיד פתיל עליו טהור (שם כח. ספרי קכו):",
"פתיל. לשון מחובר בלשון עברי וכן (בראשית ל, ח) נפתולי אלהים נפתלתי נתחברתי עם אחותי: "
],
[
" על פני השדה. רבותינו דרשו (חולין עב, א. ספרי קכז) לרבות גולל ודופק ופשוטו על פני השדה שאין שם אהל מטמא המת שם בנגיעה: \n"
],
[],
[],
[
" וחטאו ביום השביעי. הוא גמר טהרתו (ספרי):"
],
[
" ואיש אשר יטמא וגו'. אם נאמר מקדש למה נאמר משכן כו' כדאיתא בשבועות (טז, ב): "
],
[
" ומזה מי הנדה. רבותינו אמרו (נדה ט. יומא יד, א) שהמזה טהור וזה בא ללמד שהנושא מי חטאת טמא טומאה חמורה לטמא בגדים שעליו מה שאין כן בנוגע וזה שהוציאו בלשון מזה לומר לך שאינן מטמאין עד שיהא בהן שיעור הזאה: ",
"והנגע וגו' יטמא. ואין טעון כבוס בגדים:"
],
[
" וכל אשר יגע בו. הטמא הזה שנטמא במת יטמא:",
"והנפש הנגעת. בו בטמא מת:",
"תטמא עד הערב. מכאן למדנו שהמת אבי אבות הטומאה והנוגע בו אב הטומאה ומטמא אדם זהו פירושה לפי משמעה והלכותיה. ומדרש אגדה העתקתי מיסודו של רבי משה הדרשן וזהו:",
" ויקחו אליך. משלהם כשם שהם פרקו נזמי הזהב לעגל משלהם כך יביאו זו לכפרה משלהם:",
"פרה אדמה. משל לבן שפחה שטינף פלטין של מלך אמרו תבא אמו ותקנח הצואה כך תבא פרה ותכפר על העגל (תנחומא חקת ח):",
"אדמה. על שם (ישעיה א, יח) אם יאדימו כתולע שהחטא קרוי אדום: ",
"תמימה. על שם ישראל שהיו תמימים ונעשו בו בעלי מומין תבא זו ותכפר עליהם ויחזרו לתמותם:",
"לא עלה עליה עול. כשם שפרקו מעליהם עול שמים:",
" אל אלעזר הכהן. כשם שנקהלו על אהרן שהוא כהן לעשות העגל ולפי שאהרן עשה את העגל לא נעשית עבודה זו על ידו שאין קטיגור נעשה סניגור (ר\"ה כו, א): ",
" ושרף את הפרה. כשם שנשרף העגל:",
" עץ ארץ ואזוב ושני תולעת. ג' מינין הללו כנגד שלשת אלפי איש שנפלו בעגל וארז הוא הגבוה מכל האילנות ואזוב נמוך מכולם סימן שהגבוה שנתגאה וחטא ישפיל את עצמו כאזוב ותולעת ויתכפר לו:",
" למשמרת. כמו שפשע העגל שמור לדורות לפורענות שאין לך פקודה שאין בה מפקודת העגל שנאמר (שמות לב, לד) וביום פקדי ופקדתי וגו' (סנהדרין קב, א). וכשם שהעגל מטמא כל העוסקין בו כך פרה מטמאה כל העוסקין בה וכשם שנטהרו באפרו שנאמר (שמות לב, כ) ויזר על פני המים וגו'. כך ולקחו לטמא מעפר שריפת החטאת וגו': "
]
],
[
[
" כל העדה. עדה השלמה שכבר מתו מתי מדבר ואלו פרשו לחיים (תנחומא יד):",
"ותמת שם מרים. למה נסמכה מיתת מרים לפרשת פרה אדומה לומר לך מה קרבנות מכפרין (ס\"א כמו שפרה אדומה מכפרת) אף מיתת צדיקים מכפרת (מ\"ק כח, א): ",
"ותמת שם מרים. אף היא בנשיקה מתה ומפני מה לא נאמר בה על פי ה' שאינו דרך כבוד של מעלה (שם) ובאהרן נאמר (במדבר לג, לח) על פי ה' באלה מסעי: "
],
[
" ולא היה מים לעדה. מכאן שכל מ' שנה היה להם הבאר בזכות מרים (תענית ט, א): \n"
],
[
" ולו גוענו. הלואי שגוענו:",
"בגוע אחינו. במיתת אחינו בדבר למד שמיתת צמא מגונה ממנה:",
"בגוע. שם דבר הוא כמו במיתת אחינו ולא יתכן לפרשו כשמתו אחינו שאם כן היה לו להנקד בגוֹע (בחולם): \n"
],
[],
[],
[],
[],
[
" ואת בעירם. מכאן שחס הקב\"ה על ממונם של ישראל (במד\"ר. תנחומא ט): \n"
],
[],
[
" ויקהלו וגו'. זה אחד מן המקומות שהחזיק מועט את המרובה (שם): \n",
"המן הסלע הזה נוציא. לפי שלא הוי מכירין אותו לפי שהלך הסלע וישב לו בין הסלעים כשנסתלק הבאר והיו ישראל אומרים להם מה לכם מאיזה סלע תוציאו לנו מים לכך אמר להם המורים סרבנים לשון יוני שוטים מורים את מוריהם המן הסלע הזה שלא נצטוינו עליו נוציא לכם מים (שם):"
],
[
" פעמים. לפי שבראשונה לא הוציא אלא טיפין לפי שלא צוה המקום להכותו אלא ודברתם אל הסלע והמה דברו אל סלע אחר ולא הוציא אמרו שמא צריך להכותו כבראשונה שנאמר (שמות יז, ו) והכית בצור ונזדמן להם אותו סלע והכהו: \n"
],
[
" יען לא האמנתם בי. גלה הכתוב שאלולי חטא זה בלבד היו נכנסין לארץ כדי שלא יאמרו עליהם כעון שאר דור המדבר שנגזר עליהם שלא יכנסו לארץ כך היה עון משה ואהרן. והלא (במדבר יא, כב) הצאן ובקר ישחט קשה מזו אלא לפי שבסתר חסך עליו הכתוב וכאן שבמעמד כל ישראל לא חסך עליו הכתוב מפני קדוש השם (תנחומא י): ",
"להקדישני. שאילו דברתם אל הסלע והוציא הייתי מקודש לעיני העדה ואומרים מה סלע זה שאינו מדבר ואינו שומע ואינו צריך לפרנסה מקיים דבורו של מקום קל וחומר אנו (מדרש אגדה):",
"לכן לא תביאו. בשבועה כמו (שמואל־א ג, יד) לכן נשבעתי לבית עלי נשבע בקפיצה שלא ירבו בתפלה על כך (תנחומא וארא ב): "
],
[
" המה מי מריבה. הם הנזכרים במקום אחר את אלו ראו אצטגניני פרעה שמושיען של ישראל לוקה במים לכך גזרו (שמות א, כב) כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו (סוטה יב, ב): ",
"ויקדש בם. שמתו משה ואהרן על ידם. שכשהקב\"ה עושה דין במקודשיו הוא יראוי ומתקדש על הבריות וכן הוא אומר (תהלים סח, לו) נורא אלהים ממקדשיך וכן הוא אומר (ויקרא י, ג) בקרובי אקדש (זבחים קטו, ב): "
],
[
" אחיך ישראל. מה ראה להזכיר כאן אחוה אלא אמר לו אחים אנחנו בני אברהם שנאמר לו (בראשית טו, יג) כי גר יהיה זרעך ועל שנינו היה אותו החוב לפורעו (תנחומא יב): ",
"אתה ידעת את כל התלאה. לפיכך פירש אביכם מעל אבינו (בראשית לו, ו) וילך אל ארץ מפני יעקב אחיו מפני השטר חוב המוטל עליהם והטילו על יעקב (בראשית רבה פב, יג): \n"
],
[
" וירעו לנו. סבלנו צרות רבות:",
"ולאבותינו. מכאן שהאבות מצטערים בקבר כשפורענות באה על ישראל (תנחומא יב):"
],
[
" וישמע קלנו. בברכה שברכנו אבינו (בראשית כז, כב) הקול קול יעקב שאנו צועקים ונענים (תנחומא בשלח ט): ",
"מלאך. זה משה מכאן שהנביאים קרואים מלאכים ואומר (ד\"ה־ב לו, טז) ויהיו מלעיבים במלאכי האלהים (תנחומא ויקרא א): "
],
[
" נעברה נא בארצך. אין לך לעורר על הירושה של ארץ ישראל כשם שלא פרעת החוב. עשה לנו עזר מעט לעבור דרך ארצך:",
"ולא נשתה מי באר. מי בורות היה צריך לומר אלא כך אמר משה אף על פי שיש בידינו מן לאכול ובאר לשתות לא נשתה ממנו אלא נקנה מכם אוכל ומים להנאתכם מכאן לאכסנאי שאף על פי שיש בידו לאכול יקנה מן החנוני כדי להנות את אושפיזו (במדרש רבה. תנחומא יב):",
"דרך המלך נלך וגו'. אנו חוסמים את בהמתנו ולא יטו לכאן ולכאן לאכול (שם):"
],
[
" פן בחרב אצא לקראתך. אתם מתגאים בקול שהורישכם אביכם ואמרתם ונצעק אל ה' וישמע קולנו ואני אצא עליכם במה שהורישני אבי (בראשית כז, מ) ועל חרבך תחיה (תנחומא בשלח ט): \n"
],
[
" רק אין דבר. אין שום דבר מזיקך:"
],
[
" וביד חזקה. בהבטחת זקננו (בראשית כז, כב) והידים ידי עשו (מדרש אגדה): "
],
[],
[
" כל העדה. כלם שלמים ועומדים להכנס לארץ שלא היה בהן אחד מאותם שנגזרה גזירה עליהם שכבר כלו מתי מדבר ואלו מאותן שכתוב בהן (דברים ד, ד) חיים כלכם היום (תנחומא יד): ",
"הר ההר. הר על גבי הר כתפוח קטן על גבי תפוח גדול ואף על פי שהענן הולך לפניהם ומשוה את ההרים שלשה נשארו בהן הר סיני לתורה והר נבו לקבורת משה והר ההר לקבורת אהרן (שם):"
],
[
" על גבול ארץ אדום. מגיד שמפני שנתחברו כאן להתקרב לעשו הרשע נפרצו מעשיהם וחסרו הצדיק הזה וכן הנביא אומר ליהושפט (ד\"ה־ב כ, לז) בהתחברך עם אחזיהו פרץ ה' את מעשיך (תנחומא יד): \n"
],
[],
[
" קח את אהרן. בדברי נחומים אמור לו אשריך שתראה כתרך נתון לבנך מה שאין אני זכאי לכך (שם יז):"
],
[
" את בגדיו. את בגדי כהונה גדולה הלבישהו והפשיטם מעליו לתתם על בנו בפניו אמר לו הכנס למערה ונכנס ראה מטה מוצעת ונר דלוק אמר לו עלה למטה ועלה פשוט ידיך ופשט קמוץ פיך וקמץ עצום עיניך ועצם מיד חמד משה לאותה מיתה וזהו שנאמר לו (דברים לב, נ) כאשר מת אהרן אחיך מיתה שנתאוית לה (תנחומא ישן חקת הוספה ב): "
],
[
" ויעש משה. אף על פי שהדבר קשה לו לא עכב (תנחומא יז): \n"
],
[],
[
" ויראו כל העדה וגו'. כשראו משה ואלעזר יורדים ואהרן לא ירד אמרו היכן הוא אהרן אמר להם מת אמרו אפשר מי שעמד כנגד המלאך ועצר את המגפה ישלוט בו מלאך המות מיד בקש משה רחמים והראוהו מלאכי השרת להם מוטל במטה ראו והאמינו (במד\"ר): ",
"כל בית ישראל. האנשים והנשים לפי שהיה אהרן רודף שלום ומטיל אהבה בין בעלי מריבה ובין איש לאשתו (אדר\"נ פי\"ב): ",
"כי גוע. אומר אני שהמתרגם דהא מית טועה הוא אלא אם כן מתרגם ויראו ואתחזיאו שלא אמרו רבותינו ז\"ל כי זה משמש בלשון דהא אלא על מדרש שנסתלקו ענני כבוד וכדאמר רבי אבהו (ר\"ה ג, א) דאמר רבי אבהו אל תקרי ויראו אלא וייראו ועל לשון זה נופל לשון דהא לפי שהוא נתינת טעם למה שלמעלה הימנו למה וייראו לפי שהרי מת אהרן אבל על תרגום וחזו כל כנישתא אין לשון דהא נופל אלא לשון אשר שהוא מגזרת שמוש אי שמצינו אם משמש בלשון אשר כמו (איוב כא, ד) ואם מדוע לא תקצר רוחי והרבה מפורשים מזה הלשון (שם יד, ה) אם חרוצים ימיו: "
]
],
[
[
" וישמע הכנעני. שמע שמת אהרן ונסתלקו ענני כבוד כו' כדאיתא בראש השנה (ג, א) ועמלק מעולם רצועה מרדות לישראל מזומן בכל עת לפורענות (תנחומא יח): \n",
"יושב הנגב. זה עמלק (שם) שנאמר (במדבר יג, כט) עמלק יושב בארץ הנגב ושנה את לשונו לדבר בלשון כנען כדי שיהיו ישראל מתפללים להקב\"ה לתת כנענים בידם והם אינן כנענים ראו ישראל לבושיהם כלבושי עמלקים ולשונם לשון כנען אמרו נתפלל סתם שנאמר אם נתון תתן את העם הזה בידי (מדרש אגדה): ",
"דרך האתרים. דרך הנגב שהלכו בה המרגלים שנאמר (לעיל יג, כב) ויעלו בנגב. דבר אחר דרך האתרים דרך התייר הגדול הנוסע לפניהם שנאמר (שם י, לג) דרך שלשת ימים לתור להם מנוחה (תנחומא יח): ",
"וישב ממנו שבי. אינה אלא שפחה אחת (ילקוט תשס\"ד. מדרש אגדה): "
],
[
" והחרמתי. אקדיש שללם לגבוה: \n"
],
[
" ויחרם אתהם. בהריגה:",
"ואת עריהם. חרמי גבוה:"
],
[
" דרך ים סוף. כיון שמת אהרן ובאה עליהם מלחמה זו חזרו לאחוריהם דרך ים סוף הוא הדרך שחזרו להם כשנגזר עליהם גזירת מרגלים שנאמר (דברים א, מ) וסעו המדברה דרך ים סוף. וכאן חזרו לאחוריהם (עיין פרשת פנחס) שבע מסעות שנאמר (דברים י, ו) ובני ישראל נסעו מבארות בני יעקן מוסרה שם מת אהרן. וכי במוסרה מת והלא בהר ההר מת אלא שם חזרו והתאבלו עליו והספידוהו כאילו הוא בפניהם וצא ובדוק במסעות ותמצא שבע מסעות מן מוסרה עד הר ההר (תנחומא חקת יח): ",
"לסבב את ארץ אדום. שלא נתנם לעבור בארצו:",
"ותקצר נפש העם בדרך. בטורח הדרך שהוקשה להם אמרו עכשיו היינו קרובים להכנס לארץ ואנו חוזרים לאחורינו כך חזרו אבותינו ונשתהו שלשים ושמונה שנה עד היום לפיכך קצרה נפשם בעינוי הדרך ובלשון לע\"ז אנקרודלו\"ר ולא יתכן לומר ותקצר נפש העם בדרך בהיותם בדרך ולא פירש בו במה קצרה שכל מקום שתמצא קצור נפש במקרא מפורש שם במה קצרה כגון (זכריה יא, ח) ותקצר נפשי בהם וכגון (שופטים י, טז) ותקצר נפשו בעמל ישראל וכל דבר הקשה על אדם נופל בו לשון קצור נפש כאדם שהטורח בא עליו ואין דעתו רחבה לקבל אותו הדבר ואין לו מקום בתוך לבו לגור שם אותו הצער ובדבר המטריח נופל לשון גודל שגדול הוא וכבד על האדם כגון (זכריה שם) וגם נפשם בחלה בי גדלה עלי (איוב י, טז) ויגאה כשחל תצודני כללו של פירושו כל לשון קצור נפש בדבר לשון שאין יכול לסובלו הוא שאין הדעת סובלתו: "
],
[
" באלהים ובמשה. השוו עבד לקונו (במ\"ר. תנחומא יט): ",
"למה העליתנו. שניהם שוים:",
"ונפשנו קצה. אף זה לשון קצור נפש ומאוס:",
"בלחם הקלוקל. לפי שהמן נבלע באיברים קראוהו קלוקל אמרו עתיד המן הזה שיתפח במעינו כלום יש ילוד אשה שמכניס ואינו מוציא (ע\"ז ה. יומא עה, א): "
],
[
" את הנחשים השרפים. ששורפים את האדם בארס שיניהם (במ\"ר): ",
"וינשכו את העם. יבא נחש שלקה על הוצאת דבה ויפרע ממוציאי דבה יבא נחש שכל המינין נטעמין לו טעם אחד (טעם עפר) ויפרע מכפוי טובה שדבר אחד משתנה להם לכמה טעמים (תנחומא יט): \n"
],
[
" ויתפלל משה. מכאן למי שמבקשים ממנו מחילה שלא יהא אכזרי מלמחול (שם. ב\"ק צב, א): "
],
[
" על נס. על כלונס שקורין פירק\"א בלע\"ז וכן (ישעי' ל, יז) וכנס על הגבעה (שם מט, כב) ארים נסי (שם יג, ב) שאו נס ולפי שהוא גבוה לאות ולראיה קוראו נס: ",
"כל הנשוך. אפילו כלב או חמור נושכו היה נזוק ומתנונה והולך אלא שנשיכת הנחש ממהרת להמית לכך נאמר כאן וראה אותו ראיה בעלמא ובנשיכת הנחש נאמר והביט והיה אם נשך הנחש את איש והביט וגו' שלא היה ממהר נשוך הנחש להתרפאות אלא אם כן מביט בו בכוונה (במדבר רבה) ואמרו רבותינו (ר\"ה כט, א) וכי נחש ממית או מחיה אלא בזמן שהיו ישראל מסתכלין כלפי מעלה ומשעבדין את לבם לאביהם שבשמים היו מתרפאים ואם לאו היו נמוקים (נוסח אחר ניזוקים): "
],
[
" נחש נחשת. לא נאמר לו לעשותו של נחשת אלא אמר משה הקב\"ה קוראו נחש ואני אעשנו של נחושת לשון נופל על לשון (ב\"ר לא, ח): "
],
[],
[
" בעיי העברים. לא ידעתי למה נקרא שמם עיים ועי לשון חורבה הוא דבר הטאוט במטאטא והעי\"ן בו יסוד לבדה והוא מלשון יעים (ישעי' כח, יז) ויעה ברד: ",
"העברים. דרך מעבר העוברים שם את הר נבו אל ארץ כנען שהוא מפסיק בין ארץ מואב לארץ אמורי:",
"על פני מואב ממזרח השמש. במזרחה של ארץ מואב:"
],
[],
[
" מגבול האמורי. תחום סוף מצר שלהם וכן (דברים ב, יח) גבול מואב לשון קצה וסוף: ",
"מעבר ארנון. הקיפו ארץ מואב כל דרומה ומזרחה עד שבאו מעבר השני לארנון בתוך ארץ האמורי בצפונה של ארץ מואב:",
"היוצא מגבול האמורי. רצועה יוצאה מגבול האמורי והיא של אמוריים ונכנסת לגבול מואב עד ארנון שהוא גבול מואב ושם חנו ישראל ולא באו לגבול מואב (כי ארנון גבול מואב והם לא נתנו להם רשות לעבור בארצם ואף על פי שלא פירשה משה פירשה יפתח) כמו שאמר יפתח (שופטים יא, יז) וגם אל מלך מואב שלח ולא אבה. ומשה רמזה (דברים ב, כט) כאשר עשו לי בני עשו היושבים בשעיר והמואבים היושבים בער מה אלו לא נתנום לעבור בתוך ארצם אלא הקיפום סביב אף מואב כן: "
],
[
" על כן יאמר. על חניה זו ונסים שנעשו בה יאמר בספר מלחמות ה'. כשמספרים נסים שנעשו לאבותינו יספרו את והב וגו':",
"את והב. כמו את יהב כמו שיאמר מן יעד ועד כן יאמר מן יהב והב והוי\"ו יסוד הוא כלומר את אשר יהב להם והרבה נסים בים סוף: ",
"ואת הנחלים ארנון. כשם שמספרים בנסי ים סוף כך יש לספר בנסי נחלי ארנון שאף כאן נעשו נסים גדולים (תנחומא כ). ומה הם הנסים: \n"
],
[
" ואשד הנחלים. תרגום של שפך אשד שפך הנחלים שנשפך שם דם אמוריים שהיו נחבאים שם לפי שהיו ההרים גבוהים והנחל עמוק וקצר וההרים סמוכים זה לזה אדם עומד על ההר מזה ומדבר עם חבירו בהר מזה והדרך עובר בתוך הנחל אמרו אמוריים כשיכנסו ישראל [לארץ] לתוך הנחל לעבור נצא מן המערות בהרים שלמעלה מהם ונהרגם בחצים ואבני בליסטראות והיו אותן הנקעים בהר של צד מואב ובהר של צד אמוריים היו כנגד אותן נקעים כמין קרנות ושדים בולטין לחוץ כיון שבאו ישראל לעבור נזדעזע ההר של ארץ ישראל כשפחה היוצאת להקביל פני גבירתה ונתקרב לצד הר של מואב ונכנסו אותן השדים לתוך אותן נקעים והרגום וזהו אשר נטה לשבת ער שההר נטה ממקומו ונתקרב לצד גבול מואב ונדבק בו וזהו ונשען לגבול מואב (בס\"א אינו) (ועברו ישראל על ההרים ולא ידעו הנסים האלו אלא על ידי הבאר שנכנס לשם) (שם): \n"
],
[
" ומשם בארה. משם בא האשד אל הבאר כיצד אמר הקב\"ה מי מודיע לבני הנסים הללו המשל אומר (שבת י, ב) נתת פת לתינוק הודיע לאמו לאחר שעברו חזרו ההרים למקומם והבאר ירדה לתוך הנחל והעלתה משם דם ההרוגים וזרועות ואיברים ומוליכתן סביב המחנה וישראל ראו ואמרו שירה (תנחומא כ): "
],
[
" עלי באר. מתוך הנחל והעלי מה שאת מעלה ומנין שהבאר הודיעה להם שנאמר ומשם בארה וכי משם היתה והלא מתחלת ארבעים שנה היתה עמהם אלא שירדה לפרסם את הנסים וכן אז ישיר ישראל. השירה הזאת נאמרה בסוף ארבעים והבאר נתנה להם מתחלת מ' ומה ראה ליכתב כאן אלא הענין הזה נדרש למעלה הימנו (שבת לה. במ\"ר. תנחומא כ): "
],
[
" באר חפרוה. זאת היא הבאר אשר חפרוה שרים משה ואהרן:",
"במשענותם. במטה:",
"וממדבר. נתנה להם:"
],
[
" וממתנה נחליאל. כתרגומו:"
],
[
" ומבמות הגיא אשר בשדה מואב. כי שם מת משה ושם בטלה הבאר. דבר אחר כרוה נדיבי העם כל נשיא ונשיא כשהיו חונים נוטל מקלו ומושך אצל דגלו ומחנהו ומי הבאר נמשכין דרך אותו סימן ובאין לפני חניית כל שבט ושבט (תנחומא כא):",
"במחקק. על פי משה שנקרא מחוקק שנאמר (דברים לג, כא) כי שם חלקת מחוקק ספון ולמה לא נזכר משה בשירה זו לפי שלקה על ידי הבאר וכיון שלא נזכר שמו של משה לא נזכר שמו של הקב\"ה משל למלך שהיו מזמנין אותו לסעודה אמר אם אוהבי שם אני שם ואם לאו איני הולך (תנחומא כא): ",
"ראש הפסגה. כתרגומו ריש רמתא:",
"פסגה. לשון גובה וכן (תהלים מח, יד) פסגו ארמנותיה הגביהו ארמנותיה: ",
"ונשקפה. אותה הפסגה על פני המקום ששמו ישימון והוא לשון מדבר שהוא שמם. דבר אחר ונשקפה הבאר על פני הישימון שנגנזה בימה של טבריה והעומד על הישימון מביט ורואה כמין כברה בים והיא הבאר כך דרש רבי תנחומא (תנחומא כא. שבת לה, א): "
],
[
" וישלח ישראל מלאכים. ובמקום אחר תולה השליחות במשה שנאמר (דברים ב, כו) ואשלח מלאכים ממדבר קדמות וכן (במדבר כ, יד) וישלח משה מלאכים מקדש אל מלך אדום וביפתח הוא אומר (שופטים יא, יז) וישלח ישראל מלאכים אל מלך אדום וגו' הכתובים הללו צריכים זה לזה זה נועל וזה פותח שמשה הוא ישראל וישראל הם משה לומר לך שנשיא הדור הוא ככל הדור כי הנשיא הוא הכל (תנחומא כב): "
],
[
" אעברה בארצך. אף על פי שלא נצטוו לפתוח להם בשלום בקשו מהם שלום (שם):"
],
[
" ולא נתן סיחון וגו'. לפי שכל מלכי כנען היו מעלין לו מס שהיה שומרם שלא יעברו עליהם גייסות כיון שאמרו לו ישראל אעברה בארצך אמר להם כל עצמי איני יושב כאן אלא לשמרם מפניכם ואתם אומרים כך (שם כג):",
"ויצא לקראת ישראל. אילו היתה חשבון מלאה יתושין אין כל בריה יכולה לכבשה ואם היה סיחון בכפר חלש אין כל אדם יכול לכבשו וכל שכן אלו שהיה בחשבון. אמר הקב\"ה מה אני מטריח על בני כל זאת לצור על כל עיר ועיר נתן בלב כל אנשי המלחמה לצאת מן העיירות ונתקבצו כולם למקום אחד ושם נפלו ומשם הלכו ישראל אל הערים ואין עומד לנגדם כי אין שם איש אלא נשים וטף (שם): "
],
[
" כי עז. ומהו חזקו התראתו של הקב\"ה שאמר להם (דברים ב, יט) אל תצורם וגו': "
],
[
" בנתיה. כפרים הסמוכים לה: \n"
],
[
" והוא נלחם. למה הוצרך להכתב לפי שנאמר (שם ט) אל תצר את מואב וחשבון משל מואב היתה כתב לנו שסיחון לקחה מהם ועל ידו טהרה לישראל (חולין ס, ב): ",
"מידו. מרשותו (ב\"מ מו, ב): "
],
[
" על כן. על אותה מלחמה שנלחם סיחון במואב:",
"יאמרו המשלים. בלעם שנאמר בו (במדבר כג, ז) וישא משלו:",
"המשלים. בלעם ובעור והם אמרו:",
"באו חשבון. שלא היה סיחון יכול לכבשה והלך ושכר את בלעם לקללו וזהו שאמר לו בלק (שם כב, ו) כי ידעתי את אשר תברך מבורך וגו' (תנחומא כד): ",
"תבנה ותכונן. חשבון בשם סיחון להיות עירו:"
],
[
" כי אש יצאה מחשבון. משכבשה סיחון:",
"אכלה ער מואב. שם אותה המדינה קרוי ער בלשון עברי ולחיית בלשון ארמי:",
"ער מואב. ער של מואב:"
],
[
" אוי לך מואב. שקללו את מואב שימסרו בידו (שם):",
"כמוש. שם אלהי מואב (שופטים יא, סד): ",
"נתן. הנותן את בניו של מואב:",
"פליטם. נסים ופליטים מחרב ואת בנותיו בשבית וגו':"
],
[
" ונירם אבד. מלכות שלהם:",
"אבד חשבון עד דיבון. מלכות ועול שהיה למואב בחשבון אבד משם וכן עד דיבון תרגום של סר עד, כלומר סר ניר מדיבון. ניר לשון מלכות ועול וממשלת איש כמו (מלכים־א יא, לו) למען היות ניר לדוד עבדי: ",
"ונשים. שי\"ן דגושה לשון שממה כך יאמרו המושלים ונשים אותם: עד נפח. השימונום עד נפח:\n"
],
[],
[
" וישלח משה לרגל את יעזר. המרגלים לכדוה אמרו לא נעשה כראשונים בטוחים אנו בכח תפלתו של משה להלחם (תנחומא כד):"
],
[],
[
" אל תירא אותו. שהיה משה ירא להלחם שמא תעמוד לו זכותו של אברהם שנאמר (בראשית יד, יג) ויבא הפליט הוא עוג שפלט מן הרפאים שהכו כדרלעומר וחביריו בעשתרות קרנים שנאמר (דברים ג, יא) כי רק עוג מלך הבשן נשאר מיתר הרפאים (נדה סא): "
],
[
" ויכו אותו. משה הרגו כדאיתא בברכות (נד, ב) בהרואה עקר טורא בר תלתא פרסי וכו': \n"
]
],
[
[],
[
" וירא בלק בן צפור את כל אשר עשה ישראל לאמורי. אמר אלו שני מלכים שהיינו בטוחים עליהם לא עמדו בפניהם אנו על אחת כמה וכמה לפיכך ויגר מואב (תנחומא בלק ב):"
],
[
" ויגר. לשון מורא כמו (איוב יט, כט) גורו לכם: ",
"ויקץ מואב. קצו בחייהם (כמו קצתי בחיי והוא מקרא קצר):"
],
[
" אל זקני מדין. והלא מעולם היו שונאים זה את זה שנאמר (בראשית לו, לה) המכה את מדין בשדה מואב. שבאו מדין על מואב למלחמה. אלא מיראתן של ישראל עשו שלום ביניהם. ומה ראה מואב ליטול עצה ממדין כיון שראו את ישראל נוצחים שלא כמנהג העולם אמרו מנהיגם של אלו במדין נתגדל נשאל מהם מה מדתו אמרו לו אין כחו אלא בפיו אמרו אף אנו נבוא עליהם באדם שכחו בפיו (תנחומא ג): ",
"כלחוך השור. כל מה שהשור מלחך אין בו סימן ברכה (במדבר רבה. תנחומא ג):",
"בעת ההוא. לא היה ראוי למלכות מנסיכי מדין היה וכיון שמת סיחון מנוהו עליהם לצורך שעה:"
],
[
" פתורה. כשולחני הזה שהכל מריצין לו מעות כך כל המלכים מריצין לו אגרותיהם (במד\"ר. תנחומא ד) ולפי פשוטו של מקרא כך שם המקום: ",
"ארץ בני עמו. של בלק (במד\"ר. תנחומא ד). משם היה וזה היה מתנבא ואומר לו עתיד אתה למלוך. ואם תאמר מפני מה השרה הקב\"ה שכינתו על גוי רשע כדי שלא יהא פתחון פה לאומות לומר אלו היו לנו נביאים חזרנו למוטב העמיד להם נביאים והם פרצו גדר העולם שבתחלה היו גדורים בעריות וזה נתן להם עצה להפקיר עצמן לזנות (שם א): ",
"לקרא לו. הקריאה שלו היתה ולהנאתו שהיה פוסק לו ממון הרבה (שם ד):",
"עם יצא ממצרים. ואם תאמר מה מזיקך:",
"הנה כסה את עין הארץ. סיחון ועוג שהיו שומרים אותנו עמדו עליהם והרגום (שם):",
"והוא יושב ממלי. חסר כתיב קרובים הם להכריתני כמו (תהלים קיח, י) כי אמילם (תנחומא ד): "
],
[
" נכה בו. אני ועמי נכה בהם. דבר אחר לשון משנה הוא (ב\"מ קה, ב) מנכה לו מן הדמים לחסר מהם מעט (במד\"ר. תנחומא ד): ",
"כי ידעתי וגו'. על ידי מלחמת סיחון שעזרתו להכות את מואב (שם חקת כד):"
],
[
" וקסמים בידם. כל מיני קסמים שלא יאמר אין כלי תשמישי עמי (במד\"ר). דבר אחר קסם זה נטלו בידם זקני מדין אמרו אם יבא עמנו בפעם הזאת יש בו ממש ואם ידחנו אין בו תועלת לפיכך כשאמר להם לינו פה הלילה אמרו אין בו תקוה הניחוהו והלכו להם שנאמר וישבו שרי מואב עם בלעם אבל זקני מדין הלכו להם (שם. תנחומא ה): "
],
[
" לינו פה הלילה. אין רוח הקודש שורה עליו אלא בלילה וכן לכל נביאי אומות העולם וכן לבן בחלום הלילה שנאמר (בראשית לא, כד) ויבא אלהים אל לבן הארמי בחלום הלילה. כאדם ההולך אצל פלגשו בהחבא (ויק\"ר א, יג): ",
"כאשר ידבר ה' אלי. אם ימליכני ללכת עם בני אדם כמותכם אלך עמכם שמא אין כבודו לתתי להלוך אלא עם שרים גדולים מכם:",
"וישבו. לשון עכבה: \n"
],
[
" מי האנשים האלה עמך. להטעותו בא אמר פעמים שאין הכל גלוי לפניו אין דעתו שוה עליו אף אני אראה עת שאוכל לקלל ולא יבין (תנחומא ה):"
],
[
" בלק בן צפור וגו'. אף על פי שאיני חשוב בעיניך חשוב אני בעיני המלכים (שם):"
],
[
" קבה לי. זו קשה מארה לי שהוא נוקב ומפרש (במדבר רבה. שם):",
"וגרשתיו. מן העולם ובלק לא אמר אלא ואגרשנו מן הארץ איני מבקש אלא להסיעם מעלי ובלעם היה שונאם יותר מבלק (במד\"ר. תנחומא ה): "
],
[
" לא תלך עמהם. אמר לו אם כן אקללם במקומי אמר לו לא תאור את העם אמר לו אם כן אברכם אמר לו אינם צריכין לברכתך כי ברוך הוא משל אומרים לצרעה (ס\"א לדבורה) לא מדובשיך ולא מעוקציך (במד\"ר. תנחומא ו): "
],
[
" להלך עמכם. אלא עם שרים גדולים מכם למדנו שרוחו גבוה ולא רצה לגלות שהוא ברשותו של מקום אלא בלשון גסות לפיכך ויוסף עוד בלק: \n"
],
[],
[],
[],
[
" כי כבד אכבדך מאד. יותר ממה שהיית נוטל לשעבר (רוצה לומר במלחמת סיחון) אני נותן לך (במדבר רבה. תנחומא ו):"
],
[
" מלא ביתו כסף וזהב. למדנו שנפשו רחבה ומחמד ממון אחרים אמר ראוי לו ליתן לי כל כסף וזהב שלו שהרי צריך לשכור חיילות רבות ספק נוצח ספק אינו נוצח ואני ודאי נוצח (שם):",
"לא אוכל לעבור. על כרחו גלה שהוא ברשות אחרים ונתנבא כאן שאינו יכול לבטל הברכות שנתברכו האבות מפי השכינה (שם):"
],
[
" גם אתם. פיו הכשילו גם אתם סופכם לילך בפחי נפש כראשונים (שם):",
"מה יסף. לא ישנה דבריו מברכה לקללה הלואי שלא יוסיף לברך כאן נתנבא שעתיד להוסיף להם ברכות על ידו (שם):"
],
[
" אם לקרא לך. אם הקריאה שלך וסבור אתה ליטול עליה שכר קום לך אתם:",
"ואך. על כרחך את הדבר אשר אדבר אליך אותו תעשה ואף על פי כן וילך בלעם אמר שמא אפתנו ויתרצה:"
],
[
" ויחבש את אתנו. מכאן שהשנאה מקלקלת את השורה שחבש הוא בעצמו. אמר הקב\"ה רשע כבר קדמך אברהם אביהם שנאמר (בראשית כב, ג) וישכם אברהם בבקר ויחבוש את חמורו (תנחומא ח): ",
"עם שרי מואב. לבו כלבם שוה (במדבר רבה. שם):"
],
[
" כי הולך הוא. ראה שהדבר רע בעיני המקום ונתאוה לילך:",
"לשטן לו. מלאך של רחמים היה והיה רוצה למנעו מלחטוא שלא יחטא ויאבד (במד\"ר. תנחומא ח): ",
"ושני נעריו עמו. מכאן לאדם חשוב היוצא לדרך יוליך עמו שני אנשים לשמשו וחוזרים ומשמשים זה את זה (שם):"
],
[
" ותרא האתון. והוא לא ראה שנתן הקב\"ה רשות לבהמה לראות יותר מן האדם שמתוך שיש בו דעת תטרף דעתו כשיראה מזיקין (מדרש אגדה): \n",
"וחרבו שלופה בידו. אמר רשע זה הניח כלי אומנותו שכלי זיינן של אומות העולם בחרב והוא בא עליהם בפיו שהיא אומנות שלהם אף אני אתפוש את שלו ואבוא עליו באומנותו (תנחומא ח) וכן היה סופו (במדבר לא, ח) ואת בלעם בן בעור הרגו בחרב: "
],
[
" במשעול. כתרגומו בשביל. וכן (מ\"א כ, י) אם ישפוק עפר שומרון לשעלים. עפר הנדבק בכפות הרגלים בהלוכן וכן (ישעיה מ, יב) מי מדד בשעלו מים. ברגליו ובהלוכו: ",
"גדר מזה וגדר מזה. סתם גדר של אבנים הוא:"
],
[
" ותלחץ. היא עצמה:",
"ותלחץ. את אחרים את רגל בלעם:"
],
[
" ויסף מלאך ה' עבור. לעבור עוד לפניו להלן להיות לפניו במקום אחר כמו (בראשית לג, ג) והוא עבר לפניהם. ומדרש אגדה יש בתנחומא (ח) מה ראה לעמוד בשלשה מקומות סימני אבות הראהו: "
],
[],
[
" זה שלש רגלים. רמז לו אתה מבקש לעקור אומה החוגגת שלש רגלים בשנה (תנחומא ט):"
],
[
" התעללת. כתרגומו לשון גנאי ובזיון:",
"לו יש חרב בידי. גנות גדולה היה לו דבר זה בעיני השרים זה הולך להרוג אומה שלמה בפיו ולאתון זו צריך לכלי זיין (שם): \n"
],
[
" ההסכן הסכנתי. כתרגומו וכן (איוב כב, ב) הלאל יסכן גבר. ורבותינו דרשו מקרא זה בגמרא אמרו ליה מאי טעמא לא רכבת אסוסיא אמר להון ברטיבא שדאי ליה כו' כדאיתא במסכת עבודה זרה (ד, ב): \n"
],
[],
[
" כי ירט הדרך לנגדי. רבותינו חכמי המשנה דרשוהו (שבת קה, א) נוטריקון יראה ראתה נטתה בשביל שהדרך לנגדי כלומר לקנאתי ולהקניטני. ולפי משמעו כי חרד הדרך לנגדי לשון רטט כי ראיתי בעל הדרך שחרד ומהר הדרך שהוא לכעסי ולהמרותי ומקרא קצר הוא כמו (ש\"ב יג, לט) ותכל דוד לישנא אחרינא ירט לשון רצון וכן (איוב טז, יא) ועל ידי רשעים ירטני מפייס ומנחם אותי על ידי רשעים שאינן אלא מקניטים: "
],
[
" אולי נטתה. כמו לולא פעמים שאולי משמש בלשון לולא:",
"גם אתכה הרגתי. הרי זה מקרא מסורס והוא כמו גם הרגתי אותך כלומר לא העכבה בלבד קראתיך על ידי כי גם ההריגה:",
"ואותה החייתי. ועתה מפני שדברה והוכיחתך ולא יכולת לעמוד בתוכחה כמו שכתוב ויאמר לא. הרגתיה שלא יאמרו זו היא שסלקה את בלעם בתוכחתה ולא יכול להשיב שחס המקום על כבוד הבריות וכן (ויקרא כ, טו) ואת הבהמה תהרוגו וכן (שם טז) והרגת את האשה ואת הבהמה (במ\"ר): "
],
[
" כי לא ידעתי. גם זה גנותו ועל כרחו הודה שהוא היה משתבח שיודע דעת עליון ופיו העיד לא ידעתי (תנחומא י):",
"אם רע בעיניך אשובה לי. להתריס נגד המקום היא תשובה זו. אמר לו הוא בעצמו צוני ללכת ואתה מלאך מבטל את דבריו למוד הוא בכך שאומר דבר ומלאך מחזירו אמר לאברהם (בראשית כב, ב) קח נא את בנך וגו' ועל ידי מלאך בטל את דברו אף אני אם רע בעיניך צריך אני לשוב (תנחומא י): "
],
[
" לך עם האנשים. בדרך שאדם רוצה לילך בה מוליכין אותו (במ\"ר. מכות י, ב): ",
"ואפס. על כרחך את הדבר אשר אדבר וגו':",
"לך עם האנשים. כי חלקך עמהם וסופך להאבד מן העולם:",
"עם שרי בלק. שמח לקללם כמותם (שם):"
],
[
" וישמע בלק. שלח שלוחים לבשרו (שם):",
"אל עיר מואב. אל מטרפולין שלו עיר החשובה שלו לומר ראה מה אלו מבקשים לעקור (במד\"ר. שם): "
],
[
" האמנם לא אוכל כבדך. נתנבא שסופו לצאת מעמו בקלון (שם): \n"
],
[],
[
" קרית חצות. עיר מלאה שווקים אנשים ונשים וטף בחוצותיה לומר ראה ורחם שלא יעקרו אלו:"
],
[
" בקר וצאן. דבר מועט בקר אחד וצאן אחד בלבד (במד\"ר): \n"
],
[
" במות בעל. כתרגומו לרמת דחלתיה שם עבודת אלילים:"
]
],
[
[],
[],
[
" אולי יקרה ה' לקראתי. אינו רגיל לדבר עמי ביום: \n",
"וילך שפי. כתרגומו יחידי לשון שופי ושקט שאין עמו אלא שתיקה:"
],
[
" ויקר. לשון עראי לשון גנאי לשון טומאת קרי כלומר בקושי ובבזיון ולא היה נגלה עליו ביום אלא בשביל להראות חבתן של ישראל (ב\"ר נב, ב): ",
"את שבעת המזבחת. שבעה מזבחות ערכתי אין כתיב כאן אלא את שבעת המזבחות אמר לפניו אבותיהם של אלו בנו לפניך שבעה מזבחות ואני ערכתי כנגד כולן אברהם בנה ארבעה (בראשית יב, ז) ויבן שם מזבח לה' הנראה אליו (שם ח) ויעתק משם ההרה וגו' (שם יג, יח) ויאהל אברם וגו' ואחד בהר המוריה (שם כב, ט). ויצחק בנה אחד (שם כו, כה) ויבן שם מזבח וגו' ויכרו שם עבדי יצחק באר. ויעקב בנה שתים אחד בשכם (שם לג, כ) ואחד בבית אל (שם לה, ז): ",
"ואעל פר ואיל במזבח. ואברהם לא העלה אלא איל אחד:"
],
[],
[],
[
" ארה לי יעקב ולכה זעמה ישראל. בשני שמותיהם אמר לו לקללם שמא אחד מהם אינו מובהק:"
],
[
" מה אקב לא קבה אל. כשהיו ראוים להתקלל לא נתקללו כשהזכיר אביהם את עונם כי באפם הרגו איש. לא קלל אלא אפם שנאמר (בראשית מט, ז) ארור אפם (במ\"ר. תנחומא ויחי י) כשנכנס אביהם במרמה אצל אביו היה ראוי להתקלל מה נאמר שם (בראשית כז, לג) גם ברוך יהיה. במברכים נאמר (דברים כז, יב) אלה יעמדו לברך את העם. במקללים לא נאמר ואלה יעמדו לקלל את העם אלא על הקללה לא רצה להזכיר עליהם שם קללה (תנחומא בלק יב): ",
"לא זעם ה'. אני אין כחי אלא שאני יודע לכוון השעה שהקב\"ה כועס בה והוא לא כעס כל הימים הללו שבאתי אליך וזהו שנאמר (מיכה ו, ה) עמי זכר נא מה יעץ וגו' ומה ענה אותו בלעם וגו' למען דעת צדקות ה' (ברכות ז, א. סנהדרין קד, ב): "
],
[
" כי מראש צרים אראנו. אני מסתכל בראשיתם ובתחלת שרשיהם ואני רואה אותם מיוסדים וחזקים כצורים וגבעות הללו על ידי אבות ואמהות (תנחומא יב):",
"הן עם לבדד ישכון. הוא אשר זכו לו אבותיו לשכון בדד כתרגומו:",
"ובגוים לא יתחשב. כתרגומו לא יהיו נעשין כלה עם שאר האומות עובדי גילולים שנאמר (ירמיה ל, יא) כי אעשה כלה בכל הגוים וגו' אינן נמנין עם השאר. דבר אחר כשהן שמחין אין אומה שמחה עמהם שנאמר (דברים לב, יב) ה' בדד ינחנו (תנחומא יב). וכשהאומות עובדי גילולים בטובה הם אוכלין עם כל אחד ואחד ואין עולה להם מן החשבון וזהו ובגוים לא יתחשב: "
],
[
" מי מנה עפר יעקב וגו'. כתרגומו דעדקיא דבית יעקב וכו' מארבע משריתא ארבע דגלים. דבר אחר עפר יעקב אין חשבון במצות שהם מקיימין בעפר (דברים כב, י) לא תחרוש בשור ובחמור (ויקרא יט, יט) לא תזרע כלאים. אפר פרה ועפר סוטה וכיוצא בהם (תנחומא יב): ",
"ומספר את רבע ישראל. רביעותיהן. זרע היוצא מן התשמיש שלהם:",
"תמת נפשי מות ישרים. שבהם:"
],
[],
[],
[
" וקבנו לי. לשון צווי קללהו לי:"
],
[
" שדה צופים. מקום גבוה היה ששם הצופה עומד לשמור אם יבא חיל על העיר:",
"ראש הפסגה. בלעם לא היה קוסם כבלק ראה בלק שעתידה פרצה להפרץ בישראל משם ששם מת משה. כסבור ששם תחול עליהם הקללה וזו היא הפרצה שאני רואה (שם יג): \n"
],
[
" אקרה כה. מאת הקב\"ה: אקרה. לשון אתפעל:"
],
[
" וישם דבר בפיו. ומה היא השימה הזאת ומה חסר המקרא באמרו שוב אל בלק וכה תדבר אלא כשהיה שומע שאינו נרשה לקלל אמר מה אני חוזר אצל בלק לצערו ונתן לו הקב\"ה רסן וחכה בפיו כאדם הפוקס בהמה בחכה להוליכה אל אשר ירצה אמר לו על כרחך תשוב אל בלק (שם): "
],
[
" ושרי מואב אתו. ולמעלה הוא אומר וכל שרי מואב כיון שראו שאין בו תקוה הלכו להם מקצתם ולא נשארו אלא מקצתם (שם):",
"מה דבר ה'. לשון צחוק הוא זה כלומר אינך ברשותך (במ\"ר. שם): "
],
[
" קום בלק. כיון שראהו מצחק בו נתכוון לצערו עמוד על רגליך אינך רשאי לישב ואני שלוח אליך בשליחותו של מקום (שם):",
"בנו צפר. לשון מקרא הוא זה כמו (תהלים נ, י) חיתו יער (בראשית א, כד) וחיתו ארץ (תהלים קיד, ח) למעינו מים: "
],
[
" לא איש אל וגו'. כבר נשבע להם להביאם ולהורישם ארץ שבעה אומות ואתה סבור להמיתם במדבר (תנחומא מסעי ז):",
"ההוא אמר וגו'. בלשון תימה ותרגומו תייבין ומתמלכין חוזרים ונמלכין לחזור בהם:"
],
[
" הנה ברך לקחתי. אתה שואלני מה דבר ה' קבלתי ממנו לברך אותם (ס\"א ברך כמו לברך): ",
"וברך ולא אשיבנה. הוא ברך אותם ואני לא אשיב את ברכתו:",
"וברך. כמו וברך וכן הוא גזרת רי\"ש כמו (תהלים עד, יח) אויב חרף כמו חרף וכן (שם י, ג) ובוצע ברך המהלל ומברך את הגוזל ואומר אל תירא כי לא תענש שלום יהיה לך מרגיז הוא להקב\"ה. ואין לומר ברך שם דבר שאם כן היה נקוד בפתח קטן (רוצה לומר סגול תחת הרי\"ש) וטעמו למעלה אבל לפי שהוא לשון פעל הוא נקוד קמץ קטן (צירי) וטעמו למטה: "
],
[
" לא הביט און וגו'. כתרגומו. דבר אחר אחרי פשוטו הוא נדרש מדרש נאה: לא הביט הקב\"ה און שביעקב שכשהן עוברין על דבריו אינו מדקדק אחריהם להתבונן באוניות שלהם ובעמלן שהם עוברים על דתו: ",
"",
"עמל. לשון עבירה כמו (שם ז, טו) הרה עמל (שם י, יד) כי אתה עמל וכעס תביט. לפי שהעבירה היא עמל לפני המקום: ",
"ה' אלהיו עמו. אפילו מכעיסין וממרים לפניו אינו זז מתוכן:",
"ותרועת מלך בו. לשון חבה ורעות כמו (שמואל ב טו, לז) רעה דוד אוהב דוד (שופטים טו, ו) ויתנה למרעהו. וכן תרגום אונקלוס ושכינת מלכהון ביניהון: "
],
[
" אל מוציאם ממצרים. אתה אמרת (לעיל כב, ה) הנה עם יצא ממצרים לא יצא מעצמו אלא האלהים הוציאם (תנחומא יד): \n",
"כתועפות ראם לו. כתוקף רום וגובה שלו וכן (איוב כב, כה) וכסף תועפות לשון מעוז המה. ואומר אני שהוא לשון (בראשית א, כ) ועוף יעופף. המעופף ברום וגובה ותוקף רב הוא זה: דבר אחר תועפות ראם. תוקף ראמים ואמרו רבותינו (גיטין סח, ב) אלו השדים:"
],
[
" כי לא נחש ביעקב. כי ראויים הם לברכה שאין בהם מנחשים וקוסמים: \n",
"כעת יאמר ליעקב וגו'. עוד עתיד להיות עת כעת הזאת אשר תגלה חבתן לעין כל שהן יושבין לפניו ולומדים תורה מפיו ומחיצתן לפנים ממלאכי השרת והם ישאלו להם מה פעל אל וזהו שנאמר (ישעיה ל, כ) והיו עיניך רואות את מוריך. דבר אחר יאמר ליעקב אינו לשון עתיד אלא לשון הוה אינן צריכים למנחש וקוסם כי בכל עת שצריך להאמר ליעקב ולישראל מה פעל הקב\"ה ומה גזרותיו במרום אינן מנחשים וקוסמים אלא נמסר להם על פי נביאיהם מה היא גזרת המקום או אורים ותומים מגידים להם (תנחומא יד). ואונקלוס לא תרגם כן: \n"
],
[
" הן עם כלביא יקום וגו'. כשהן עומדין משינתם שחרית הן מתגברים כלביא וכארי לחטוף את המצות ללבוש ציצית לקרוא את שמע ולהניח תפילין (שם):",
"לא ישכב. בלילה על מטתו עד שהוא אוכל ומחבל כל מזיק הבא לטרפו כיצד קורא את שמע על מטתו ומפקיד רוחו ביד המקום בא מחנה וגייס להזיקם הקב\"ה שומרם ונלחם מלחמותם ומפילם חללים (שם) דבר אחר הן עם כלביא יקום וגו'. כתרגומו: ",
"ודם חללים ישתה. נתנבא שאין משה מת עד שיפיל מלכי מדין חללים ויהרג הוא עמהם שנאמר (יהושע יג, כב) ואת בלעם בן בעור הקוסם הרגו בני ישראל בחרב אל חלליהם (במ\"ר. תנחומא יד): "
],
[
" גם קב לא תקבנו. גם ראשון מוסף על גם השני וגם שני על גם ראשון וכן (מ\"א ג, כו) גם לי גם לך לא יהיה וכן (דברים לב, כה) גם בחור גם בתולה: "
],
[],
[
" וקבותו לי. אין זה לשון צווי כמו וקבנו אלא לשון עתיד אולי יישר בעיניו ותקבנו לי משם. מלדיר\"ש בלע\"ז: "
],
[
" ראש הפעור. קוסם היה בלק וראה שהן עתידין ללקות על ידי פעור ולא היה יודע במה אמר שמא הקללה תחול עליהם משם וכן כל החוזים בכוכבים רואים ואין יודעים מה רואים (מדרש אגדה): \n"
]
],
[
[
" וירא בלעם כי טוב וגו'. אמר איני צריך לבדוק בהקב\"ה כי לא יחפוץ לקללם: ",
"ולא הלך כפעם בפעם. כאשר עשה ב' פעמים:",
"לקראת נחשים. לנחש אולי יקרה ה' לקראתו כרצונו אמר רוצה ולא רוצה לקללם אזכיר עונותיהם והקללה על הזכרת עונותיהם תחול:",
"וישת אל המדבר פניו. כתרגומו: \n"
],
[
" וישא בלעם את עיניו. בקש להכניס בהם עין רעה והרי יש לך ג' מדותיו עין רעה ורוח גבוהה ונפש רחבה האמורים למעלה (אבות פ\"ה): ",
"שכן לשבטיו. ראה כל שבט ושבט שוכן לעצמו ואינן מעורבין ראה שאין פתחיהם מכוונין זה כנגד זה שלא יציץ לתוך אהל חבירו (ב\"ב ס, א): ",
"ותהי עליו רוח אלהים. עלה בלבו שלא יקללם:"
],
[
" בנו בעור. כמו (תהלים קיד, ח) למעינו מים. ומדרש אגדה (תנחומא יג) שניהם היו גדולים מאבותיהם בלק בנו צפור אביו בנו הוא במלכות ובלעם גדול מאביו בנביאות מנה בן פרס היה: ",
"שתם העין. עינו נקורה ומוצאת לחוץ וחור שלה נראה פתוח ולשון משנה הוא (ע\"ז סט, א) כדי שישתום ויסתום ויגוב. ורבותינו אמרו (נדה לא, א) לפי שאמר (לעיל כג, י) ומספר את רובע ישראל שהקב\"ה יושב ומונה רביעותיהן של ישראל מתי תבא טפה שנולד הצדיק ממנה. אמר בלבו מי שהוא קדוש ומשרתיו קדושים יסתכל בדברים הללו ועל דבר זה נסמית עינו של בלעם. ויש מפרשים שתום העין פתוח העין, כמו שתרגם אונקלוס ועל שאמר שתום העין ולא אמר שתום העינים למדנו שסומא באחת מעיניו היה: "
],
[
" נפל וגלוי עינים. פשוטו כתרגומו שאין נראה עליו אלא בלילה כשהוא שוכב. ומדרשו כשהיה נגלה עליו לא היה בו כח לעמוד על רגליו ונופל על פניו לפי שהיה ערל ומאוס להיות נגלה עליו בקומה זקופה לפניו:"
],
[
" מה טבו אהליך. על שראה פתחיהם שאינן מכוונין זה מול זה (ב\"ב ס, א): ",
"משכנתיך. חניותיך כתרגומו. דבר אחר מה טובו אהליך מה טובו אהל שילה ובית עולמים בישובן שמקריבין בהן קרבנות לכפר עליהם:",
"משכנתיך. אף כשהן חרבין לפי שהן משכון עליהם וחרבנן כפרה על הנפשות שנאמר (איכה ד, יא) כלה ה' את חמתו ובמה כלה ויצת אש בציון (תנחומא פקודי ה): "
],
[
" כנחלים נטיו. שנארכו ונמשכו לנטות למרחוק. אמרו רבותינו מברכותיו של אותו רשע אנו למדים מה היה בלבו לקללם כשאמר להשית אל המדבר פניו וכשהפך המקום את פיו ברכם מעין אותם קללות שבקש לומר כו' כדאיתא בחלק (סנהדרין קה, ב): ",
"כאהלים. כתרגומו לשון (תהלים מה, כ) מור ואהלות: ",
"נטע ה'. בגן עדן. לשון אחר כאהלים נטע ה' כשמים המתוחין כאהל שנאמר (ישעיה מ) וימתחם כאהל לשבת (ולשון זה אינו דאם כן היה לו לנקוד כאוהלים הא' בחול\"ם): ",
"נטע ה'. לשון נטיעה מצינו באוהלים שנאמר (דניאל יא, מה) ויטע אהלי אפדנו: "
],
[
" מדליו. מבארותיו ופירושו כתרגומו:",
"וזרעו במים רבים. לשון הצלחה הוא זרעו כזרע הזרוע על פני המים:",
"וירם מאגג מלכו. מלך ראשון שלהם יכבוש את אגג מלך עמלק:",
"ותנשא מלכתו. של יעקב יותר ויותר שיבא אחריו דוד ושלמה:"
],
[
" אל מוציאו ממצרים. מי גורם להם הגדולה הזאת. אל המוציאם ממצרים בתוקף ורום שלו יאכל את הגוים שהם צריו:",
"ועצמותיהם. של צרים:",
"יגרם. מנחם פתר בו לשון שבירה וכן (צפניה ג, ג) לא גרמו לבקר וכן (יחזקאל כג, לד) ואת חרשיה תגרמי. ואני אומר לשון עצם שמגרר הבשר בשניו מסביב והמוח שבפנים ומעמיד העצם על ערמימותו: ",
"וחציו ימחץ. אונקלוס תרגם חציו של צרים חלוקה שלהם כמו (בראשית מט, כג) בעלי חצים מרי פלגותא (ס\"א לשון חלוקה וחציה) וכן ימחץ לשון (שופטים ה, כו) ומחצה וחלפה רקתו שיחצו את ארצם ויש לפתור לשון חצים ממש חציו של הקב\"ה ימחץ בדמם של צרים יטבול ויצטבע בדמם כמו (תהלים סח, כד) למען תמחץ רגלך בדם ואינו זז מלשון מכה כמו (דברים לב, לט) מחצתי שהצבוע בדם נראה כאילו מחוץ ונגוע: \n"
],
[
" כרע שכב כארי. כתרגומו. יתישבו בארצם בכח ובגבורה:"
],
[
" ויספוק. הכה זו על זו:"
],
[],
[],
[
" לעבור את פי ה'. כאן לא נאמר אלהי כמו שאמר בראשונה (לעיל כב, יח) לפי שידע שנבאש בהקב\"ה ונטרד: "
],
[
" הולך לעמי. מעתה הריני כשאר עמי שנסתלק הקב\"ה מעלי: ",
"לכה איעצך. מה לך לעשות ומה היא העצה אלהיהם של אלו שונא זמה הוא כו' כדאיתא בחלק (סנהדרין קו, א) תדע שבלעם השיא עצה זו להכשילם בזמה שהרי נאמר (במדבר לא, טז) הן הנה היו לבני ישראל בדבר בלעם: ",
"אשר יעשה העם הזה לעמך. מקרא קצר הוא זה. איעצך להכשילם ואומר לך מה שהן עתידין להרע למואב באחרית הימים ומחץ פאתי מואב. התרגום מפרש קוצר העברי ויקטול וכו':"
],
[],
[
" ויודע דעת עליון. לכוין השעה שכועס בה (ברכות ז, א): "
],
[
" אראנו. רואה אני שבחו של יעקב וגדולתו אך לא עתה הוא אלא לאחר זמן:",
"דרך כוכב. כתרגומו לשון (איכה ב, ד) דרך קשתו. שהכוכב עובר כחץ. ובלע\"ז דישטינ\"ט כלומר יקום מזל: ",
"וקם שבט. רודה ומושל:",
"ומחץ פאתי מואב. זה דוד שנאמר בו (שמואל־ב ח, ב) השכב אותם ארצה וימדד שני חבלים להמית וגו' (מדרש אגדה): ",
"וקרקר. לשון קורה כמו (מ\"ב יט, כד) אני קרתי (ישעיה נא, א) מקבת בור נקרתם (משלי ל, יז) יקרוה עורבי נחל. פורוי\"ר בלע\"ז: ",
"כל בני שת. כל האומות שכולם יצאו מן שת בנו של אדם הראשון:"
],
[
" והיה ירשה שעיר איביו. לאויביו ישראל:"
],
[
" וירד מיעקב. ועוד יהיה מושל אחר מיעקב:",
"והאביד שריד מעיר. מעיר החשובה של אדום והיא רומי ועל מלך המשיח אומר כן שנאמר בו (תהלים עב, ח) וירד מים עד ים (עובדיה א, יח) ולא יהיה שריד לבית עשו: "
],
[
" וירא את עמלק. נסתכל בפורענותו של עמלק:",
"ראשית גוים עמלק. הוא קדם את כולם להלחם בישראל וכך תרגם אונקלוס. ואחריתו להאבד בידם שנאמר (דברים כה, יט) תמחה את זכר עמלק: "
],
[
" וירא את הקיני. לפי שהיה קיני תקוע אצל עמלק כענין שנאמר (שמואל־א טו, ו) ויאמר שאול אל הקיני וגו' הזכירו אחר עמלק נסתכל בגדולתם של בני יתרו שנאמר בהם (דה\"א ב, נה) תרעתים שמעתים שוכתים (ספרי בהעלתך עח): ",
"איתן מושבך. תמה אני מהיכן זכית לכך הלא אתה עמי היית בעצה (שמות א, י) הבה נתחכמה לו ועתה נתישבת באיתן ומעוז של ישראל (סנהדרין קו, א): "
],
[
" כי אם יהיה לבער קין וגו'. אשריך שנתקעת לתוקף זה שאינך נטרד עוד מן העולם כי אף אם אתה עתיד לגלות עם עשרת השבטים ותהיה לבער ממקום שנתישבת שם מה בכך:",
"עד מה אשור תשבך. עד היכן הוא מגלה אותך שמא לחלח וחבור אין זה טרוד מן העולם אלא טלטול ממקום למקום ותשוב עם שאר הגליות:"
],
[
" וישא משלו וגו'. כיון שהזכיר את שביית אשור אמר: אוי מי יחיה משמו אל. מי יכול להחיות את עצמו משומו את אלה שלא ישים עליו הגוזר את אלה שיעמוד סנחריב ויבלבל את כל האומות ועוד יבואו צים מיד כתים ויעברו כתיים שהן ארמיים בבירניות גדולות על אשור:"
],
[
"",
" וענו אשור וענו עבר. וענו אותם שבעבר הנהר:",
"וגם הוא עדי אובד. וכן פירש (דניאל ז, יא) עד דקטילת חיותא והובד גשמה: ",
"וצים. ספינות גדולות כדכתיב (ישעיה לג, כא) וצי אדיר ובורני רבתא: "
]
],
[
[
" בשטים. כך שמה (סנהדרין קו, א): \n",
"לזנות אל בנות מואב. על ידי עצת בלעם כדאיתא בחלק (שם):"
],
[
" וישתחוו לאלהיהן. כשתקף יצרו עליו ואומר לה השמעי לי והיא מוציאה לו דמות פעור מחיקה ואומרת לו השתחוה לזה (תנחומא יח):"
],
[
" פעור. על שם שפוערין לפניו פי הטבעת ומוציאין רעי וזו היא עבודתו:",
"ויחר אף ה' בישראל. שלח בהם מגפה:"
],
[
" קח את כל ראשי העם. לשפוט את העובדים לפעור (סנהדרין לה, א): ",
"והוקע אותם. את העובדים.",
"והוקע. היא תלייה (שם לד, ב) כמו שמצינו בבני שאול (שמואל ב כא, ו) והוקענום לה' ושם תלייה מפורשת. עובדי עבודת אלילים בסקילה וכל הנסקלים נתלין (סנהדרין מה, א):",
"נגד השמש. לעין כל ומדרש אגדה (תנחומא יט) השמש מודיע את החוטאים הענן נקפל מכנגדו והחמה זורחת עליו:"
],
[
" הרגו איש אנשיו. כל אחד ואחד מדייני ישראל היה הורג שנים ודייני ישראל ח' רבוא ושמונת אלפים כדאיתא בסנהדרין (יח, א): "
],
[
" והנה איש וגו'. נתקבצו שבטו של שמעון אצל זמרי שהיה נשיא שלהם ואמרו לו אנו נדונין במיתה ואתה יושב וכו' כדאיתא באלו הן הנשרפין (שם פב, א): ",
"את המדינית. כזבי בת צור:",
"לעיני משה. אמרו לו. משה. זו אסורה או מותרת אם תאמר אסורה בת יתרו מי התירה לך וכו' כדאיתא התם (שם):",
"והמה בכים. נתעלמה ממנו הלכה (כל הבועל ארמית קנאין פוגעין בו) געו כולם בבכיה. בעגל עמד משה כנגד ששים רבוא שנאמר (שמות לב, כ) ויטחן עד אשר דק וגו'. וכאן רפו ידיו. אלא כדי שיבא פינחס ויטול את הראוי לו (סנהדרין שם. תנחומא כ): "
],
[
" וירא פינחס. ראה מעשה ונזכר הלכה אמר לו למשה מקובלני ממך הבועל ארמית קנאין פוגעין בו. אמר לו קריינא דאיגרתא איהו ליהוי פרוונקא מיד ויקח רומח בידו וגו' (סנהדרין שם):"
],
[
" אל הקבה. אל האהל:",
"אל קבתה. כמו (דברים יח, ג) הלחיים (ס\"א אל הקיבה) והקיבה. כוון בתוך זכרות של זמרי ונקבות שלה וראו כולם שלא לחנם הרגם והרבה נסים נעשו לו כו' כדאיתא התם (סנהדרין פב, ב. ספרי קלא): \n"
],
[],
[],
[
" פינחס בן אלעזר בן אהרן הכהן. לפי שהיו השבטים מבזים אותו הראיתם בן פוטי זה שפיטם אבי אמו עגלים לעבודת אלילים והרג נשיא שבט מישראל לפיכך בא הכתוב ויחסו אחר אהרן (סנהדרין פב, ב. סוטה מב): ",
"בקנאו את קנאתי. בנקמו את נקמתי. בקצפו את הקצף שהיה לי לקצוף. כל לשון קנאה הוא המתחרה לנקום נקמת דבר אנפרטמנ\"ט בלע\"ז: "
],
[
" את בריתי שלום. שתהא לו לברית שלום כאדם המחזיק טובה וחנות למי שעושה עמו טובה אף כאן פירש לו הקב\"ה שלומותיו (סנהדרין שם): "
],
[
" והיתה לו. בריתי זאת:",
"ברית כהנת עולם. שאף על פי שכבר נתנה כהונה לזרעו של אהרן לא נתנה אלא לאהרן ולבניו שנמשחו עמו ולתולדותיהם שיולידו אחר המשחתן אבל פינחס שנולד קודם לכן ולא נמשך לא בא לכלל כהונה עד כאן. וכן שנינו בזבחים (קא, ב) לא נתכהן פינחס עד שהרגו לזמרי: ",
"לאלהיו. בשביל אלהיו. כמו (במדבר יא, כט) המקנא אתה לי (זכריה ח, ב) וקנאתי לציון. בשביל ציון: "
],
[
" ושם איש ישראל וגו'. כשם שייחס את הצדיק לשבח ייחס את הרשע לגנאי (תנחומא פנחס ב):",
"נשיא בית אב לשמעני. לאחד מחמשת בתי אבות שהיו לשבט שמעון. דבר אחר להודיע שבחו של פינחס שאף על פי שזה היה נשיא לא מנע את עצמו מלקנא לחילול השם לכך הודיעך הכתוב מי הוא המוכה:"
],
[
" ושם האשה המכה וגו'. להודיעך שנאתן של מדינים שהפקירו בת מלך לזנות כדי להחטיא את ישראל (שם): \n",
"ראש אומות. אחד מחמשת (במדבר לא, ח) מלכי מדין את אוי ואת רקם ואת צור וגו' והוא היה חשוב מכולם שנאמר ראש אמות ולפי שנהג בזיון בעצמו להפקיר בתו מנאו שלישי (תנחומא שם): ",
"בית אב. חמשת בתי אבות היו למדין. (בראשית כה, ד) עיפה ועפר וחנוך ואבידע ואלדעה וזה היה מלך לאחד מהם: "
],
[],
[
" צרור. כמו זכור שמור לשון הווה. עליכם לאייב אותם:"
],
[
" כי צוררים הם לכם וגו' על דבר פעור. שהפקירו בנותיהם לזנות כדי להטעותכם אחר פעור. ואת מואב לא צוה להשמיד מפני רות שהיתה עתידה לצאת מהם כדאמרינן (בבבא קמא לח, ב): \n"
]
],
[
[
" ויהי אחרי המגפה וגו'. משל לרועה שנכנסו זאבים לתוך עדרו והרגו בהן והוא מונה אותן לידע מנין הנותרות. דבר אחר כשיצאו ממצרים ונמסרו למשה נמסרו לו במנין עכשיו שקרב למות ולהחזיר צאנו מחזירם במנין (תנחומא יד): \n"
],
[
" לבית אבתם. על שבט האב יתיחסו ולא אחר האם (ב\"ב קט, ב): "
],
[
" וידבר משה ואלעזר הכהן אתם. דברו עמם על זאת שצוה המקום למנותם:",
"לאמר. אמרו להם צריכים אתם להמנות:"
],
[
" מבן עשרים שנה ומעלה כאשר צוה וגו'. שיהא מנינם מבן עשרים שנה ומעלה שנאמר (שמות ל, יג) כל העובר על הפקודים וגו': \n"
],
[
" משפחת החנכי. לפי שהיו האומות מבזין אותם ואומרים מה אלו מתיחסין על שבטיהם סבורין הם שלא שלטו המצריים באמותיהם אם בגופם היו מושלים קל וחומר בנשותיהם לפיכך הטיל הקב\"ה שמו עליהם ה\"א מצד זה ויו\"ד מצד זה לומר מעיד אני עליהם שהם בני אבותיהם וזה הוא שמפורש על ידי דוד (תהלים קכב, ד) שבטי יה עדות לישראל (שהש\"ר ד, יב). השם הזה מעיד עליהם לשבטיהם לפיכך בכולם כתיב החנכי הפלאי אבל בימנה (להלן מד) לא הוצרך לומר משפחת הימני לפי שהשם קבוע בו יו\"ד בראש וה\"א בסוף: "
],
[],
[],
[],
[
" אשר הצו. את ישראל על משה:",
"בהצתם. את העם על ה':",
"הצו. השיאו את ישראל לריב על משה לשון הפעילו: \n"
],
[
" ויהיו לנס. לאות ולזכרון (במדבר יז, ה) למען אשר לא יקרב איש זר לחלוק עוד על הכהונה: "
],
[
" ובני קרח לא מתו. הם היו בעצה תחלה. ובשעת המחלוקת הרהרו תשובה בלבם לפיכך נתבצר להם מקום גבוה בגיהנם וישבו שם (במ\"ר): "
],
[],
[
" לזרח. הוא צוחר (שמות ו, טו). לשון צוהר. אבל משפחת אהד בטלה וכן חמש משבט בנימין שהרי בעשרה בנים ירד למצרים (בראשית מו, כא) וכאן לא מנה אלא חמשה וכן אצבון לגד הרי שבע משפחות ומצאתי בגמרא ירושלמית (סוטה א, י) שכשמת אהרן נסתלקו ענני כבוד ובאו הכנענים להלחם בישראל ונתנו לב לחזור למצרים וחזרו לאחוריהם ח' מסעות מהר ההר למוסרה שנאמר (דברים י, ו) ובני ישראל נסעו מבארות בני יעקן מוסרה שם מת אהרן והלא בהר ההר מת וממוסרה עד הר ההר שמונה מסעות יש למפרע אלא שחזרו לאחוריהם ורדפו בני לוי אחריהם להחזירם והרגו מהם שבע משפחות ומבני לוי נפלו ארבע משפחות משפחת שמעי ועזיאלי ומבני יצהר לא נמנו כאן אלא משפחת הקרחי והרביעית לא ידעתי מה היא. ורבי תנחומא (ויחי י) דרש שמתו במגפה בדבר בלעם אבל לפי החסרון שחסר משבט שמעון במנין זה ממנין הראשון שבמדבר סיני נראה שכל כ\"ד אלף נפלו משבטו של שמעון: "
],
[],
[],
[
" לאזני. אומר אני שזו משפחת אצבון (בראשית מו, טז) ואיני יודע למה לא נקראת משפחתו על שמו: \n"
],
[],
[],
[],
[],
[],
[],
[],
[
" לישוב. הוא יוב האמור ביורדי מצרים (שם יג) כי כל המשפחות נקראו על שם יורדי מצרים. והנולדין משם והלאה לא נקראו המשפחות על שמם חוץ ממשפחות אפרים ומנשה שנולדו כולם במצרים וארד ונעמן בני בלע בן בנימין ומצאתי ביסודו של רבי משה הדרשן שירדה אמן למצרים כשהיתה מעוברת מהם לכך נחלקו למשפחות כחצרון וחמול שהיו בני בנים ליהודה וחבר ומלכיאל שהיו בני בנים של אשר. ואם אגדה היא הרי טוב ואם לאו אומר אני שהיו לבלע בני בנים הרבה ומשנים הללו ארד ונעמן יצאה מכל א' משפחה רבה ונקראו תולדות שאר הבנים על שם בלע ותולדות השנים הללו נקראו על שמם. וכן אני אומר בבני מכיר שנחלקו לב' משפחות אחת נקראת על שמו ואחת נקראת על שם גלעד בנו. ה' משפחות חסרו מבניו של בנימין כאן נתקיימה מקצת נבואת אמו שקראתו בן אוני (שם לה, יח) בן אנינותי ובפלגש בגבעה (שופטים כ) נתקיימה כולה. זו מצאתי ביסודו של רבי משה הדרשן: \n"
],
[],
[],
[],
[],
[],
[],
[],
[],
[],
[],
[],
[
" ואלה בני שותלח וגו'. שאר בני שותלח נקראו תולדותיהם על שם שותלח ומערן יצאה משפחה רבה ונקראת על שמו ונחשבו בני שותלח לשתי משפחות צא וחשוב ותמצא בפרשה זו חמשים ושבע משפחות ומבני לוי שמונה הרי ששים וחמש וזהו שנאמר (דברים ז, ז) כי אתם המעט וגו' ה\"א מעט חמשה אתם חסרים ממשפחות כל העמים שהן שבעים אף זה הבנתי מיסודו של רבי משה הדרשן. אך הוצרכתי לפחות ולהוסיף בדבריו: \n"
],
[],
[
" לאחירם. הוא אחי (בראשית מו, כא) שירד למצרים ולפי שנקרא על שם יוסף שהיה אחיו ורם ממנו נקרא אחירם: "
],
[
" שפופם. הוא מופים (בראשית שם) על שם שהיה יוסף שפוף בין האומות: \n"
],
[],
[],
[
" לשוחם. הוא חושים (שם כג):"
],
[],
[],
[],
[
" ושם בת אשר שרח. לפי שהיתה קיימת בחיים מנאה כאן (סוטה יג, א): \n"
],
[],
[],
[],
[],
[],
[],
[
" לאלה תחלק הארץ. ולא לפחותים מבן עשרים אף על פי שבאו לכלל עשרים בטרם חלוק הארץ שהרי שבע שנים כבשו ושבע חלקו לא נטלו חלק בארץ אלא אלו שש מאות אלף ואלף ואם היה לאחד מהם ששה בנים לא נטלו אלא חלק אביהם לבדו (ספרי קלב. ב\"ב קיז, א): "
],
[
" לרב תרבה נחלתו. לשבט שהיה מרובה באוכלוסין נתנו חלק רב ואף על פי שלא היו החלקים שוים שהרי הכל לפי רבוי השבט חלקו החלקים לא עשו אלא על ידי גורל והגורל היה על פי רוח הקודש כמו שמפורש בבבא בתרא (קכב, א) אלעזר הכהן היה מלובש באורים ותומים ואומר ברוח הקודש אם שבט פלוני עולה תחום פלוני עולה עמו והשבטים היו כתובים בי\"ב פתקין וי\"ב גבולים בי\"ב פתקין ובללום בקלפי והנשיא מכניס ידו לתוכה ונוטל שני פתקין עולה בידו פתק של שם שבטו ופתק של גבול המפורש לו והגורל עצמו היה צווח ואומר אני הגורל עליתי לגבול פלוני לשבט פלוני שנאמר על פי הגורל ולא נתחלקה הארץ במדה לפי שיש גבול משובח מחברו אלא בשומא בית כור רע כנגד בית סאה טוב הכל לפי הדמים (תנחומא ו): "
],
[
" לשמות מטות אבותם. אלו יוצאי מצרים (ב\"ב קיז, א) שנה הכתוב נחלה זו מכל הנחלות שבתורה שכל הנחלות החיים יורשים את המתים וכאן מתים יורשים את החיים. כיצד שני אחים מיוצאי מצרים שהיו להם בנים בבאי הארץ לזה אחד ולזה שלשה. האחד נטל חלק אחד והשלשה נטלו שלשה שנאמר לאלה תחלק הארץ חזרה נחלתן אצל אבי אביהן וחלקו הכל בשוה. וזהו שנאמר לשמות מטות אבותם ינחלו. שאחר שנטלו הבנים חלקוה לפי האבות שיצאו ממצרים ואלו מתחלה חלקוה למנין יוצאי מצרים לא היו נוטלין אלו הד' אלא שני חלקים עכשיו נטלו ד' חלקים: ",
"אך בגורל. יצאו יהושע וכלב וכן הוא אומר (שופטים א, כ) ויתנו לכלב את חברון כאשר דבר משה ואומר (יהושע יט, נ) על פי ה' נתנו לו את העיר אשר שאל (ב\"ב קכב, א): ",
"מטות אבתם. יצאו גרים ועבדים (ספרי קלב):"
],
[
" על פי הגורל. הגורל היה מדבר כמו שפירשתי. מגיד שנתחלקה ברוח הקודש. לכך נאמר על פי ה':"
],
[],
[
" אלה משפחת לוי. חסר כאן משפחת השמעי והעזיאלי וקצת מן היצהרי:"
],
[
" אשר ילדה אתה ללוי. אשתו ילדתה במצרים [לידתה במצרים] ואין הורתה במצרים. כשנכנסו לתוך החומה ילדתה והיא השלימה מנין השבעים. שהרי בפרטן אי אתה מוצא אלא ששים ותשע (סוטה יב, א): \n"
],
[],
[],
[
" כי לא התפקדו בתוך בני ישראל. להיות נמנין בני עשרים שנה ומה טעם: כי לא נתן להם נחלה. והנמנין מבן עשרים שנה היו בני נחלה שנאמר איש לפי פקודיו יותן נחלתו:"
],
[],
[
" ובאלה לא היה איש וגו'. אבל על הנשים לא נגזרה גזרת המרגלים. לפי שהן היו מחבבות את הארץ. האנשים אומרים (במדבר יד, ד) נתנה ראש ונשובה מצרימה. והנשים אומרות (להלן כז, ד) תנה לנו אחוזה. לכך נסמכה פרשת בנות צלפחד לכאן: "
]
],
[
[
" למשפחת מנשה בן יוסף. למה נאמר והלא כבר נאמר בן מנשה אלא לומר לך יוסף חבב את הארץ שנאמר (בראשית נ, כה) והעליתם את עצמותי וגו' ובנותיו חבבו את הארץ שנאמר תנה לנו אחוזה. וללמדך שהיו כולם צדיקים שכל מי שמעשיו ומעשה אבותיו סתומים ופרט לך הכתוב באחד מהם ליחסו לשבח הרי זה צדיק בן צדיק. ואם יחסו לגנאי כגון (מ\"ב כה, כה) בא ישמעאל בן נתניה בן אלישמע בידוע שכל הנזכרים עמו רשעים היו (ספרי שם): ",
"מחלה נעה וגו'. ולהלן הוא אומר (במדבר לו, יא) ותהיינה מחלה תרצה. מגיד שכולן שקולות זו כזו לפיכך שנה את סדרן (ספרי שם): "
],
[
" לפני משה ולפני אלעזר. מגיד שלא עמדו לפניהם אלא בשנת הארבעים אחר שמת אהרן (שם):",
"לפני משה. ואחר כך לפני אלעזר אפשר אם משה לא ידע אלעזר יודע אלא סרס המקרא ודרשהו דברי רבי יאשיה אבא חנן משום רבי אלעזר אומר בבית המדרש היו יושבים ועמדו לפני כולם (ב\"ב קיט, ב. ספרי שם): "
],
[
" והוא לא היה וגו'. לפי שהיו באות לומר בחטאו מת נזקקו לומר לא בחטא מתלוננים ולא בעדת קרח שהצו על הקב\"ה אלא בחטאו לבדו מת ולא החטיא את אחרים עמו רבי עקיבא אומר מקושש עצים היה ורבי שמעון אומר מן המעפילים היה (ב\"ב קיח, ב. ספרי שם. שבת צו, ב. צז, א): "
],
[
" למה יגרע שם אבינו. אנו במקום בן עומדות ואם אין הנקבות חשובות זרע תתיבם אמנו ליבם (ב\"ב קיט, ב): ",
"כי אין לו בן. הא אם היה לו בן לא היו תובעות כלום. מגיד שחכמניות היו:"
],
[
" ויקרב משה את משפטן. נתעלמה הלכה ממנו וכאן נפרע על שנטל עטרה לומר (דברים א, יז) והדבר אשר יקשה מכם תקריבון אלי. דבר אחר ראויה היתה פרשה זו להכתב על ידי משה אלא שזכו בנות צלפחד ונכתבה על ידן (סנהדרין ח, א): \n"
],
[],
[
" כן בנות צלפחד דברת. כתרגומו יאות כך כתובה פרשה זו לפני במרום (ספרי קלד) מגיד שראתה עינן מה שלא ראתה עינו של משה:",
"כן בנות צלפחד דברת. יפה תבעו. אשרי אדם שהקב\"ה מודה לדבריו (שם): ",
"נתן תתן. שני חלקים, חלק אביהן שהיה מיוצאי מצרים וחלקו עם אחיו בנכסי חפר (ב\"ב קיח, ב. ספרי שם): ",
"והעברת. לשון העברה (ס\"א עברה) הוא במי שאינו מניח בן ליורשו (ב\"ב קטז, א). דבר אחר על שם שהבת מעברת נחלה משבט לשבט שבנה ובעלה יורשין אותה. שלא תסוב נחלה לא נצטוה אלא לאותו הדור בלבד (שם קכ, א) וכן והעברתם את נחלתו לבתו. בכולן הוא אומר ונתתם ובבת הוא אומר והעברתם (שם קמז, א): "
],
[],
[],
[],
[
" לשארו הקרב אליו ממשפחתו. ואין משפחה קרויה אלא משפחת האב (ספרי שם. ב\"ב קט, ב): \n"
],
[
" עלה אל הר העברים. למה נסמכה לכאן כיון שאמר הקב\"ה נתן תתן להם אמר אותי צוה המקום להנחיל שמא הותרה הגזירה ואכנס לארץ אמר לו הקב\"ה גזרתי במקומה עומדת (במדבר רבה. תנחומא ט) דבר אחר כיון שנכנס משה לנחלת בני גד ובני ראובן שמח ואמר כמדומה שהותר לי נדרי משל למלך שגזר על בנו שלא יכנס לפתח פלטין שלו נכנס לשער והוא אחריו לחצר והוא אחריו לטרקלין והוא אחריו כיון שבא ליכנס לקיטון אמר לו בני מכאן ואילך אתה אסור ליכנס (ספרי שם): \n"
],
[
" כאשר נאסף אהרן אחיך. מכאן שנתאוה משה למיתתו של אהרן (שם קלו). דבר אחר אין אתה טוב ממנו. (דברים לב, נא) על אשר לא קדשתם. הא אם קדשתם אותי עדיין לא הגיע זמנכם להפטר (תנחומא ט. ספרי קלז). בכל מקום שכתב מיתתם כתב סרחונם לפי שנגזרה גזרה על דור המדבר למות במדבר בעון שלא האמינו לכך בקש משה שיכתב סרחונו שלא יאמרו אף הוא מן הממרים היה משל לשתי נשים שלוקות בבית דין אחת קלקלה ואחת אכלה פגי שביעית וכו' אף כאן בכל מקום שהזכיר מיתתן הזכיר סרחונם להודיע שלא היתה בהם אלא זו בלבד (יומא פ. ספרי שם): "
],
[
" הם מי מריבת קדש. הם לבדם אין בהם עון אחר. דבר אחר הם שהמרו במרה הם היו שהמרו בים סוף הם עצמם שהמרו במדבר צן:"
],
[
" וידבר משה אל ה' וגו'. להודיע שבחן של צדיקים שכשנפטרין מן העולם מניחין צרכן ועוסקין בצרכי צבור (ספרי קלח):",
"לאמר. אמר לו השיבני אם אתה ממנה להם פרנס אם לאו (שם):"
],
[
" יפקד ה'. כיון ששמע משה שאמר לו המקום תן נחלת צלפחד לבנותיו אמר הגיע שעה שאתבע צרכי שיירשו בני את גדולתי. אמר לו הקב\"ה לא כך עלתה במחשבה לפני. כדאי הוא יהושע ליטול שכר שמושו שלא מש מתוך האהל. וזהו שאמר שלמה (משלי כז, יח) נוצר תאנה יאכל פריה (במ\"ר. תנחומא יא): ",
"אלהי הרוחות. למה נאמר אמר לפניו רבונו של עולם גלוי וידוע לפניך דעתו של כל אחד ואחד ואינן דומין זה לזה מנה עליהם מנהיג שיהא סובל כל אחד ואחד לפי דעתו (שם י):"
],
[
" אשר יצא לפניהם. לא כדרך מלכי האומות שיושבים בבתיהם ומשלחין את חיילותיהם למלחמה אלא כמו שעשיתי אני שנלחמתי בסיחון ועוג שנאמר (במדבר כא, לד) אל תירא אותו. וכדרך שעשה יהושע שנאמר (יהושע ה, יג) וילך יהושע אליו ויאמר לו הלנו אתה וגו'. וכן בדוד הוא אומר (ש\"א יח, טז) כי הוא יוצא ובא לפניהם. יוצא בראש ונכנס בראש (ספרי קלט): ",
"ואשר יוציאם. בזכיותיו:",
"ואשר יביאם. בזכיותיו (שם). דבר אחר שלא תעשה לו כדרך שאתה עושה לי. שאיני מכניסן לארץ (במ\"ר כא, טו): "
],
[
" קח לך. קחנו בדברים אשריך שזכית להנהיג בניו של מקום (ספרי קמא):",
"לך. את שבדוק לך את זה אתה מכיר (שם קמ): \n",
"אשר רוח בו. כאשר שאלת שיוכל להלוך כנגד רוחו של כל אחד ואחד (שם):",
"וסמכת את ידך עליו. תן לו מתורגמן שידרוש בחייך. שלא יאמרו עליו לא היה לו להרים ראש בימי משה (שם):"
],
[
" וצויתה אתו. על ישראל דע שטרחנין הם סרבנים הם על מנת שתקבל עליך (שם בהעלתך צא):"
],
[
" ונתתה מהודך עליו. זה קירון עור פנים:",
"מהודך. ולא כל הודך נמצינו למדין פני משה כחמה פני יהושע כלבנה (ספרי קמ. ב\"ב עה, א): ",
"למען ישמעו כל עדת בני ישראל. שיהיו נוהגין בו כבוד ויראה כדרך שנוהגין בך:"
],
[
" ולפני אלעזר הכהן יעמד. הרי שאלתך ששאלת שאין הכבוד הזה זז (ס\"א נוטל) מבית אביך שאף יהושע יהא צריך לאלעזר (במ\"ר כא, טו): ",
"ושאל לו. כשיצטרך לצאת למלחמה:",
"על פיו. של אלעזר:",
"וכל העדה. סנהדרין (יומא עג. סנהדרין טז, א): "
],
[
" ויקח את יהושע. לקחו בדברים והודיעו מתן שכר פרנסי ישראל לעולם הבא (ספרי קמא):"
],
[
" ויסמך את ידיו. בעין יפה יותר ויותר ממה שנצטווה. שהקב\"ה אמר לו וסמכת את ידך והוא עשה בשתי ידיו ועשאו ככלי מלא וגדוש ומלאו חכמתו בעין יפה (שם): ",
"כאשר דבר ה'. אף לענין ההוד נתן מהודו עליו:"
]
],
[
[],
[
" צו את בני ישראל. מה אמור למעלה יפקוד ה'. אמר לו הקב\"ה עד שאתה מצוני על בני צוה את בני עלי. משל לבת מלך שהיתה נפטרת מן העולם והיתה מפקדת לבעלה על בניה וכו' כדאיתא בספרי (קמב): ",
"קרבני. זה הדם (שם):",
"לחמי. אלו אימורין וכן הוא אומר (ויקרא ג, טז) והקטירם הכהן המזבחה לחם אשה: ",
"לאשי. הנתנין לאשי מזבחי:",
"תשמרו. שיהיו כהנים ולוים וישראלים עומדין על גביו מכאן למדו ותקנו מעמדות (ספרי שם. תענית כז, א): ",
"במועדו. בכל יום הוא מועד התמידים:"
],
[
" ואמרת להם. אזהרה לבית דין (ספרי שם):",
"שנים ליום. כפשוטו ועיקרו בא ללמד שיהיו נשחטין כנגד היום תמיד של שחר במערב ושל בין הערבים במזרחן של טבעות (שם. יומא סב): \n"
],
[
" את הכבש אחד. אף על פי שכבר נאמר בפרשת ואתה תצוה (שמות כט, לח) וזה אשר תעשה וגו' היא היתה אזהרה לימי המלואים וכאן צוה לדורות: "
],
[
" סלת למנחה. מנחת נסכים:"
],
[
" העשיה בהר סיני. כאותן שנעשו בימי המלואים. דבר אחר העשויה בהר סיני הקיש עולת תמיד לעולת הר סיני אותה שנתקרבה לפני מתן תורה שכתוב בה (שמות כד, ו) וישם באגנות מלמד שטעונה כלי (תו\"כ צו פי\"ח, ח): "
],
[
" ונסכו. יין:",
"בקדש הסך. על המזבח יתנסכו (ספרי):",
"נסך שכר. יין המשכר פרט ליין מגתו (ב\"ב צז, א): \n"
],
[
" ריח ניחח. נחת רוח לפני שאמרתי ונעשה רצוני (ספרי קמג):"
],
[],
[
" עלת שבת בשבתו. ולא עולת שבת בשבת אחרת הרי שלא הקריב בשבת זו שומע אני יקריב שתים לשבת הבאה תלמוד לומר בשבתו מגיד שאם עבר יומו בטל קרבנו (שם קמד):",
"על עלת התמיד. אלו מוספין לבד אותן שני כבשים של עולת התמיד ומגיד שאין קרבין אלא בין שני התמידין וכן בכל המוספין נאמר על עולת התמיד לתלמוד זה (ספרי שם):"
],
[],
[
" ושלשה עשרונים. כמשפט נסכי פר שכן הן קצובין בפרשת נסכים (לעיל טו, ט־י): "
],
[],
[
" זאת עלת חדש בחדשו. שאם עבר יומו בטל קרבנו ושוב אין לו תשלומין (ספרי קמה): \n"
],
[
" ושעיר עזים וגו'. כל שעירי המוספין באין לכפר על טומאת מקדש וקדשיו הכל כמו שמפורש במסכת שבועות (ט, א) ונשתנה שעיר ראש חדש שנאמר בו לה' ללמדך שמכפר על שאין בו ידיעה לא בתחילה ולא בסוף שאין מכיר בחטא אלא הקב\"ה בלבד ושאר השעירין למדין ממנו ומדרשו באגדה (שם. חולין ס) אמר הקב\"ה הביאו כפרה עלי על שמעטתי את הירח: ",
"על עלת התמיד יעשה. כל הקרבן הזה:",
"ונסכו. אין ונסכו מוסב על השעיר שאין נסכים לחטאת:"
],
[],
[],
[
" כל מלאכת עבודה. אפילו מלאכה הצריכה לכם. כגון דבר האבד המותרת בחולו של מועד אסורה ביום טוב:"
],
[
" פרים. כנגד אברהם שנאמר (בראשית יח, ו) ואל הבקר רץ אברהם: ",
"אילים. כנגד אילו של יצחק:",
"כבשים. כנגד יעקב (בראשית ל, מ) והכשבים הפריד יעקב. ביסודו של רבי משה הדרשן ראיתי זאת: "
],
[],
[],
[],
[],
[
" כאלה תעשו ליום. שלא יהיו פוחתין והולכין כפרי החג (ספרי קמז):"
],
[],
[
" וביום הבכורים. חג השבועות קרוי בכורי קציר חטים על שם שתי הלחם שהם ראשונים למנחת חטים הבאה מן החדש (מנחות פד, ב): "
],
[],
[],
[],
[],
[
" תמימים יהיו לכם ונסכיהם. אף הנסכים יהיו תמימים. למדו רבותינו (מנחות פז, א) מכאן שהיין שהעלה קמחין פסול לנסכים: \n"
]
],
[
[],
[],
[],
[],
[],
[
" מלבד עלת החדש. מוספי ראש חדש שהוא ביום ראש השנה: \n"
],
[],
[],
[],
[],
[
" מלבד חטאת הכפרים. שעיר הנעשה בפנים האמור באחרי מות (ויקרא טז, ט) שגם הוא חטאת: ",
"ועלת התמיד. ומלבד עולת התמיד תעשו עולות הללו:",
"ונסכיהם. מוסב על המוספין הכתובים ועל תעשו והוא לשון ציווי מלבד עולת התמיד ומנחתה תעשו את אלה ונסכיהם. וכן כל ונסכיהם האמורים בכל המועדות חוץ משל קרבנות החג שכל ונסכה ונסכיהם ונסכיה שבהם מוסבים על התמיד ואינן לשון ציווי. שהרי נסכיהם של מוספין כתובין לעצמן בכל יום ויום:"
],
[],
[],
[],
[],
[],
[],
[
" ומנחתם ונסכיהם לפרים. פרי החג ע' הם. כנגד ע' אומות עובדי גילולים שמתמעטים והולכים סימן כליה הם ובימי המקדש היו מגינין עליהם מן היסורין (סוכה נה, ב): ",
"ולכבשים. כנגד ישראל שנקראו (ירמיה נ, יז) שה פזורה והם קבועים ומנינם תשעים ושמונה לכלות מהם תשעים ושמונה קללות שבמשנה תורה (מדרש אגדה). בשני נאמר ונסכיהם על שני תמידי היום ולא שינה הלשון אלא לדרוש כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה בשני ונסכיהם בששי ונסכיה בשביעי כמשפטם מ\"ם יו\"ד מ\"ם הרי כאן מים רמז לנסוך המים מן התורה בחג (תענית ב, ב): "
],
[],
[],
[],
[],
[],
[],
[],
[],
[],
[],
[],
[],
[],
[],
[],
[],
[
" עצרת תהיה לכם. עצורים בעשיית מלאכה (חגיגה יח, א). דבר אחר עצרת עצרו מלצאת. מלמד שטעון לינה (ספרי קנא). ומדרשו באגדה (סוכה שם) לפי שכל ימות הרגל הקריבו כנגד ע' אומות וכשבאין ללכת אמר להם המקום בבקשה מכם עשו לי סעודה קטנה כדי שאהנה מכם: "
],
[
" פר אחד איל אחד. איל (אלו) כנגד ישראל התעכבו לי מעט עוד. ולשון חבה הוא זה כבנים הנפטרים מאביהם והוא אומר להם קשה עלי פרידתכם עכבו עוד יום אחד. משל למלך שעשה סעודה וכו' כדאיתא במסכת סוכה (שם) ובמדרש רבי תנחומא (יז) למדה תורה דרך ארץ שמי שיש לו אכסנאי יום ראשון מאכילו פטומות למחר מאכילו דגים למחר מאכילו בשר בהמה למחר מאכילו קטניות למחר מאכילו ירק פוחת והולך כפרי החג:"
],
[],
[],
[
" אלה תעשו לה' במועדיכם. דבר הקצוב לחובה:",
"לבד מנדריכם. אם באתם לידור קרבנות ברגל מצוה היא בידכם או נדרים או נדבות שנדרתם כל השנה תקריבום ברגל שמא יקשה לו לחזור ולעלות לירושלים ולהקריב נדריו ונמצא עובר בבל תאחר (ספרי קנב):"
]
],
[
[
" ויאמר משה אל בני ישראל. להפסיק הענין דברי רבי ישמעאל לפי שעד כאן דבריו של מקום ופרשת נדרים מתחלת בדבורו של משה הוצרך להפסיק תחלה ולומר שחזר משה ואמר פרשה זו לישראל שאם לא כן יש במשמע שלא אמר להם זו אלא בפרשת נדרים התחיל דבריו (שם): \n"
],
[
" ראשי המטות. חלק כבוד לנשיאים ללמדם תחלה ואחר כך לכל בני ישראל ומנין שאף שאר הדברות כן תלמוד לומר (שמות לד, לא־לב) וישובו אליו אהרן וכל הנשיאים בעדה וידבר משה אליהם ואחרי כן נגשו כל בני ישראל. ומה ראה לאומרה כאן למד שהפרת נדרים ביחיד מומחה ואם אין יחיד מומחה מפר בשלשה הדיוטות או יכול שלא אמר משה פרשה זו אלא לנשיאים בלבד נאמר כאן זה הדבר ונאמר בשחוטי חוץ (ויקרא יז, ב) זה הדבר מה להלן נאמרה לאהרן ולבניו ולכל בני ישראל שנאמר דבר אל אהרן וגו' אף זו נאמרה לכולן (ספרי מטות קנג. נדרים עח, א. ב\"ב קכ): ",
"זה הדבר. משה נתנבא (שמות יא, ד) בכה אמר ה' כחצות הלילה. והנביאים נתנבאו בכה אמר ה' מוסף עליהם משה שנתנבא בלשון זה הדבר. דבר אחר זה הדבר מיעוט הוא לומר שהחכם בלשון התרה ובעל (ואב) בלשון הפרה כלשון הכתוב כאן ואם חלפו אין מותר ואין מופר (ספרי שם. נדרים שם): "
],
[
" נדר. האומר הרי עלי קונם שלא אוכל או שלא אעשה דבר פלוני יכול אפילו נשבע שיאכל נבלות אני קורא עליו ככל היוצא מפיו יעשה תלמוד לומר לאסור אסר לאסור את המותר ולא להתיר את האסור (ספרי שם):",
"לא יחל דברו. כמו לא יחלל דברו לא יעשה דבריו חולין (שם):"
],
[
" בבית אביה. ברשות אביה ואפילו אינה בביתו (שם):",
"בנעוריה. ולא קטנה ולא בוגרת שהקטנה אין נדרה נדר והבוגרת אינה ברשותו של אביה להפר נדריה ואי זו היא קטנה אמרו רבותינו (נדה מה, ב) בת י\"א שנה ויום אחד נדריה נבדקין. אם ידעה לשם מי נדרה ולשם מי הקדישה נדרה נדר. בת י\"ב שנה ויום אחד אינה צריכה להבדק: "
],
[],
[
" ואם הניא אביה אותה. אם מנע אותה מן הנדר כלומר שהפר לה. הנאה זו איני יודע מה היא כשהוא אומר ואם ביום שמוע אישה יניא אותה והפר הוי אומר הנאה זו הפרה (ספרי שם) ופשוטו לשון מניעה והסרה וכן (במדבר לב, ז) ולמה תניאון וכן (תהלים קמא, ה) שמן ראש אל יני ראשי וכן (במדבר יד, לד) וידעתם את תנואתי. את אשר סרתם מעלי: ",
"וה' יסלח לה. במה הכתוב מדבר באשה שנדרה בנזיר ושמע בעלה והפר לה והיא לא ידעה ועוברת על נדרה ושותה יין ומטמאה למתים זו היא שצריכה סליחה ואף על פי שהוא מופר ואם המופרים צריכים סליחה קל וחומר לשאינן מופרים (ספרי): \n"
],
[
" ואם היו תהיה לאיש. זו ארוסה או אינו אלא נשואה כשהוא אומר ואם בית אישה נדרה הרי נשואה אמור וכאן בארוסה ובא לחלוק בה שאביה ובעלה מפירין נדריה הפר האב ולא הפר הבעל או הפר הבעל ולא הפר האב הרי זה אינו מופר ואין צריך לומר אם קיים אחד מהם (שם. נדרים סז):",
"ונדריה עליה. שנדרה בבית אביה ולא שמע בהן אביה ולא הופרו ולא הוקמו (ספרי שם):"
],
[
" ושמע אישה וגו'. הרי לך שאם קיים הבעל שהוא קיים (שם):"
],
[
" והפר את נדרה אשר עליה. יכול אפילו לא הפר האב תלמוד לומר בנעוריה בית אביה כל שבנעוריה ברשות אביה היא (קידושין יג. כתובות מו, ב): "
],
[
" כל אשר אסרה על נפשה יקום עליה. לפי שאינה לא ברשות אב ולא ברשות בעל ובאלמנה מן הנשואין הכתוב מדבר. אבל אלמנה מן האירוסין מת הבעל נתרוקנה וחזרה לרשות האב (ספרי קנד. נדרים סח, א): "
],
[
" ואם בית אישה נדרה. בנשואה הכתוב מדבר (ספרי שם): \n"
],
[],
[],
[
" כל נדר וכל שבועת אסר וגו'. לפי שאמר שהבעל מפר יכול כל נדרים במשמע תלמוד לומר לענות נפש אינו מפר אלא נדרי ענוי נפש בלבד. והם מפורשים במסכת נדרים (עט, א): "
],
[
" מיום אל יום. שלא תאמר מעת לעת לכך נאמר מיום אל יום ללמדך שאין מפר אלא עד שתחשך (שם עו, ב): "
],
[
" אחרי שמעו. אחרי ששמע וקיים שאמר אפשי בו וחזר והפר לה אפילו בו ביום (ספרי קנו):",
"ונשא את עונה. הוא נכנס תחתיה. למדנו מכאן שהגורם תקלה לחבירו הוא נכנס תחתיו לכל עונשין:"
]
],
[
[],
[
" מאת המדינים. ולא מאת המואבים שהמואבים נכנסו לדבר מחמת יראה שהיו יראים מהם שיהיו שוללים אותם שלא נאמר אלא (דברים ב, ט) אל תתגר בם מלחמה. אבל מדינים נתעברו על ריב לא להם. דבר אחר מפני ב' פרידות טובות שיש לי להוציא מהם רות המואביה ונעמה העמונית (ב\"ק לח, ב): \n"
],
[
" וידבר משה וגו'. אף על פי ששמע שמיתתו תלויה בדבר עשה בשמחה ולא איחר (ספרי קנז):",
"החלצו. כתרגומו לשון חלוצי צבא מזויינים:",
"אנשים. צדיקים וכן (שמות יז, ט) בחר לנו אנשים וכן (דברים א, טו) אנשים חכמים וידועים (תנחומא מטות ג): ",
"נקמת ה'. שהעומד כנגד ישראל כאלו עומד כנגד הקב\"ה (שם): "
],
[
" לכל מטות ישראל. לרבות שבט לוי (ספרי שם):"
],
[
" וימסרו. להודיעך שבחן של רועי ישראל כמה הם חביבים על ישראל עד שלא שמעו במיתתו מה הוא אומר (שמות יז, ד) עוד מעט וסקלוני ומששמעו שמיתת משה תלויה בנקמת מדין לא רצו ללכת עד שנמסרו על כרחן (ספרי שם): "
],
[
" אותם ואת פינחס. מגיד שהיה פינחס שקול כנגד כולם. ומפני מה הלך פינחס ולא הלך אלעזר אמר הקב\"ה מי שהתחיל במצוה שהרג כזבי בת צור יגמור (תנחומא שם). דבר אחר שהלך לנקום נקמת יוסף אבי אמו שנאמר (בראשית לז, לו) והמדנים מכרו אותו (ספרי שם) ומנין שהיה אמו של פנחס משל יוסף שנאמר (שמות ו, כה) מבנות פוטיאל מזרע יתרו שפיטם עגלים לעבודת אלילים ומזרע יוסף שפטפט ביצרו. דבר אחר שהיה משוח מלחמה (סוטה מג, א): ",
"וכלי הקדש. זה הארון והציץ שהיה בלעם עמהם ומפריח מלכי מדין בכשפים והוא עצמו פורח עמהם הראה להם את הציץ שהשם חקוק בו והם נופלים לכך נאמר על חלליהם במלכי מדין שנופלים על החללים מן האויר וכן בבלעם כתיב (בספר יהושע יג, כב) אל חלליהם (תנחומא ד): ",
"בידו. ברשותו וכן (במדבר כא, כ) ויקח את כל ארצו מידו (ספרי קנז): \n"
],
[],
[
" חמשת מלכי מדין. וכי איני רואה שחמשה מנה הכתוב למה הוזקק לומר חמשת אלא ללמדך ששוו כולם בעצה והושוו כולם בפורענות. בלעם הלך שם ליטול שכר עשרים וארבעה אלף שהפיל מישראל בעצתו ויצא ממדין לקראת ישראל ומשיאן עצה רעה אמר להם אם כשהייתם ששים רבוא לא יכולתם להם. ועכשיו בי\"ב אלף אתם באים להלחם. נתנו לו שכרו משלם ולא קפחוהו (שם): ",
"בחרב. הוא בא על ישראל והחליף אומנתו באומנותם שאין נושעים אלא בפיהם על ידי תפלה ובקשה. ובא הוא ותפש אומנותם לקללם בפיו אף הם באו עליו והחליפו אומנותם באומנות האומות שבאין בחרב שנאמר (בראשית כז, מ) ועל חרבך תחיה: "
],
[],
[
" טירתם. מקום פלטרין שלהם (ספרי שם) שהוא לשון מושב כומרים יודעי חוקיהם. דבר אחר לשון מושב שריהם כמו שמתורגם (ש\"א ו, ח) סרני פלשתים טורני פלשתאי: "
],
[
" ויקחו את כל השלל וגו'. מגיד שהיו כשרים וצדיקים ולא נחשדו על הגזל לשלוח יד בבזה שלא ברשות שנאמר את כל השלל וגו' ועליהם מפורש בקבלה (שה\"ש ו, ו) שניך כעדר הרחלים וגו'. אף אנשי המלחמה שביך כולם צדיקים (ספרי שם): ",
"שלל. הן מטלטלין של מלבוש ותכשיטין:",
"בז. הוא ביזת מטלטלין שאינם תכשיטין:",
"מלקוח. אדם ובהמה. ובמקום שכתוב שבי אצל מלקוח שבי באדם ומלקוח בבהמה:"
],
[],
[
" ויצאו משה ואלעזר הכהן. לפי שראו את נערי ישראל יוצאים לחטוף מן הבזה (שם):"
],
[
" ויקצף משה על פקודי החיל. ממונים על החיל ללמדך שכל סרחון הדור תלוי בגדולים שיש כח בידם למחות (שם): \n"
],
[],
[
"הן הנה. מגיד שהיו מכירין אותן. זו היא שנכשל פלוני בה (ספרי זוטא):",
" בדבר בלעם. אמר להם אפילו אתם מכניסים כל המונות (ס\"א האומות) שבעולם אין אתם יכולים להם שמא מרובים אתם מן המצרים שהיו שש מאות רכב בחור בואו ואשיאכם עצה. אלהיהם של אלו שונא זמה הוא וכו' כדאיתא בחלק (סנהדרין קו, א) ובספרי (שם): "
],
[
" וכל אשה יודעת איש. ראויה להבעל אף על פי שלא נבעלה ולפני הציץ העבירום והראויה להבעל פניה מוריקות (יבמות ס, ב): ",
"הרגו. למה חזר ואמר להפסיק הענין דברי רבי ישמעאל שאם אני קורא הרגו כל זכר בטף וכל אשה יודעת איש וכל הטף בנשים וגו' איני יודע אם להרוג (וכל אשה יודעת) עם הזכרים או להחיות עם הטף לכך נאמר הרוגו (ספרי קנז):"
],
[],
[
" מחוץ למחנה. שלא יכנסו לעזרה:",
"כל הורג נפש. רבי מאיר אומר בהורג בדבר המקבל טומאה הכתוב מדבר ולמדך הכתוב שהכלי מטמא אדם בחבורי המת כאלו נוגע במת עצמו או יכול אפילו זרק בו חץ והרגו תלמוד לומר וכל הנוגע בחלל מקיש הורג לנוגע מה נוגע על ידי חבוריו אף הורג על ידי חבוריו (ספרי חקת קכז):",
"תתחטאו. במי נדה כדין שאר טמאי מתים שאף לדברי האומרים (יבמות ס, ב. סא, א) קברי עובדי גילולים אינן מטמאין באהל שנאמר (יחזקאל לד, לא) ואתן צאני צאן מרעיתי אדם אתם אתם קרויין אדם ואין עובדי גילולים קרויין אדם. מודה הוא שהעובדי גילולים מטמאין במגע ובמשא שלא נאמר אדם אלא אצל טומאת אהלים שנאמר (במדבר יט, יד) אדם כי ימות באהל: ",
"אתם ושביכם. לא שהנכרים מקבלין טומאה וצריכין הזאה אלא מה אתם בני ברית אף שביכם כשיבואו לברית ויטמאו צריכין הזאה (ספרי קנז):"
],
[
" וכל מעשה עזים. להביא כלי הקרנים והטלפים והעצמות (ת\"כ. חולין כה, ב): "
],
[
" ויאמר אלעזר הכהן וגו'. לפי שבא משה לכלל כעס בא לכלל טעות שנתעלמו ממנו הלכות גיעולי נכרים וכן אתה מוצא בשמיני למלואים שנאמר (ויקרא י, יז) ויקצוף (משה) על אלעזר ועל איתמר בא לכלל כעס בא לכלל טעות וכן (במדבר כ, יא) בשמעו נא המורים ויך את הסלע על ידי הכעס טעה (ספרי שם): \n",
"אשר צוה ה' וגו'. תלה ההוראה ברבו (שם):"
],
[
" אך את הזהב וגו'. אף על פי שלא הזהיר לכם משה אלא על הלכות טומאה עוד יש להזהיר לכם על הלכות גיעול. ואך לשון מיעוט כלומר ממועטין אתם מלהשתמש בכלים אפילו לאחר טהרתן מטומאת המת עד שיטהרו מבליעת איסור נבלות. ורבותינו אמרו (יל\"ש תשפ\"ה) אך את הזהב לומר שצריך להעביר חלודה שלו קודם שיגעילנו וזהו לשון אך שלא יהא שם חלודה אך המתכת יהיה כמות שהוא: "
],
[
" כל דבר אשר יבא באש. לבשל בו כלום:",
"תעבירו באש. כדרך תשמישו הגעלתו מה שתשמישו על ידי חמין יגעילנו בחמין ומה שתשמישו על ידי צלי כגון השפוד והאסכלה ילבננו באור (ע\"ז עה, ב): ",
"אך במי נדה יתחטא. לפי פשוטו חטוי זה לטהרו מטומאת מת אמר להם צריכין הכלים גיעול לטהרם מן האיסור וחטוי לטהרן מן הטומאה. ורבותינו דרשו (שם) מכאן שאף להכשירן מן האיסור הטעין טבילה לכלי מתכות ומי נדה הכתובים כאן דרשו מים הראוים לטבול בהם נדה. וכמה הם מ' סאה:",
"וכל אשר לא יבא באש. כל דבר שאין תשמישו על ידי האור כגון כוסות וצלוחיות שתשמישן בצונן ולא בלעו איסור:",
"תעבירו במים. מטבילו ודיו ודוקא כלי מתכות (שם):"
],
[
" אל המחנה. למחנה שכינה שאין טמא מת טעון שילוח ממחנה לויה וממחנה ישראל (פסחים סו, ב): "
],
[],
[
" שא את ראש. קח את החשבון:"
],
[
" וחצית את המלקוח בין תפשי המלחמה וגו'. חציו לאלו וחציו לאלו: \n"
],
[],
[],
[],
[],
[
" ויהי המלקוח יתר הבז. לפי שלא נצטוו להרים מכס מן המטלטלין אלא מן המלקוח כתב את הלשון הזה ויהי המלקוח שבא לכלל חלוקה ולכלל מכס שהיה עודף על בז המטלטלין אשר בזזו עם הצבא איש לו ולא בא לכלל חלוקה מספר הצאן וגו': \n"
],
[],
[],
[],
[],
[],
[],
[],
[],
[],
[
" וממחצית בני ישראל אשר חצה משה. לעדה. והוציאה להם מן האנשים הצובאים:"
],
[
" ותהי מחצת העדה. כך וכך:"
],
[],
[],
[],
[
" ויקח משה וגו':"
],
[
"הפקודים. הממונים:"
],
[
" ולא נפקד. ולא נחסר ותרגומו ולא שגא אף הוא בלשון ארמי חסרון כמו (בראשית לא, לט) אנכי אחטנה תרגומו דהות שגיא ממנינא וכן (שמואל־א כ, יח) כי יפקד מושבך. יחסר מקום מושבך. איש הרגיל לישב שם וכן (שם כז) ויפקד מקום דוד. נחסר מקומו ואין איש יושב שם: "
],
[
" אצעדה. אלו צמידים של רגל:",
"וצמיד. של יד:",
"עגיל. נזמי אוזן:",
"וכומז. דפוס של בית הרחם לכפר על הרהור הלב של בנות מדין: \n"
]
],
[
[],
[],
[
" עטרות ודיבון וגו'. מארץ סיחון ועוג היו:"
],
[],
[],
[
" האחיכם. לשון תמיהה הוא:"
],
[
" ולמה תניאון. תסירו ותמניעו לבם מעבור שיהיו סבורים שאתם יראים לעבור מפני המלחמה וחוזק הערים והעם:"
],
[
" מקדש ברנע. כך שמה ושני קדש היו:"
],
[],
[],
[],
[
" הקנזי. חורגו של קנז היה וילדה לו אמו של כלב את עתניאל (סוטה יא, ב): "
],
[
" וינעם. ויטלטלם. מן נע ונד (ס\"א וטלטלם בנע ונד): "
],
[
" לספות. כמו (ישעיה כט, א) ספו שנה על שנה (ירמיה ז, כא) עולותיכם ספו וגו' לשון תוספת: "
],
[],
[
" נבנה למקננו פה. חסים היו על ממונם יותר מבניהם ובנותיהם שהקדימו מקניהם לטפם. אמר להם לא כן עשו העיקר עיקר והטפל טפל בנו לכם תחלה ערים לטפכם ואחר כך גדרות לצאנכם (תנחומא ז):"
],
[
" ואנחנו נחלץ חשים. נזדיין מהירים כמו (ישעיה ח, א) מהר שלל חש בז (שם ה, יט) ימהר יחישה: ",
"לפני בני ישראל. בראשי גייסות. מתוך שגבורים היו. שכן נאמר בגד (דברים לג, כ) וטרף זרוע אף קדקד ואף משה חזר ופירש להם באלה הדברים (שם ג, יח) ואצו אתכם בעת ההיא וגו' חלוצים תעברו לפני אחיכם בני ישראל כל בני חיל. וביריחו כתיב (יהושע ו, יג) והחלוץ הולך לפניהם זה ראובן וגד שקיימו תנאם: ",
"וישב טפנו. בעודנו אצל אחינו:",
"בערי המבצר. שנבנה עכשיו:"
],
[],
[
" מעבר לירדן וגו'. בעבר המערבי: \n",
"כי באה נחלתנו. כבר קבלנוה בעבר המזרחי:"
],
[],
[],
[],
[],
[
" לצנאכם. תיבה זו מגזרת (תהלים ח, ח) צנה ואלפים כלם. שאין בו אל\"ף מפסיק בין נו\"ן לצד\"י ואל\"ף שבא כאן אחר הנו\"ן במקום ה\"א של צנה הוא. מיסודו של רבי משה הדרשן למדתי כן: ",
"והיצא מפיכם תעשו. לגבוה. שקבלתם עליכם לעבור למלחמה עד כבוש וחלוק שמשה לא בקש מהם אלא ונכבשה ואחר תשובו והם קבלו עליהם עד התנחל הרי הוסיפו להתעכב שבע שחלקו וכן עשו:"
],
[
" ויאמר בני גד. כולם כאיש אחד:"
],
[],
[],
[
" ויצו להם. כמו עליהם ועל תנאם מינה אלעזר ויהושע. כמו (שמות יד, יד) ה' ילחם לכם: "
],
[],
[],
[],
[
" ואתנו אחזת נחלתנו. כלומר בידינו וברשותנו תהי אחוזת נחלתנו מעבר הזה:"
],
[],
[],
[],
[
" ערי מבצר וגדרות צאן. זה סוף הפסוק מוסב על תחלת הענין ויבנו בני גד את הערים הללו להיות ערי מבצר וגדרות צאן: \n"
],
[],
[
" ואת נבו ואת בעל מעון מוסבת שם. נבו ובעל מעון שמות עבודת אלילים הם והיו האמוריים קורים עריהם על שם עבודת אלילים שלהם ובני ראובן הסבו את שמות לשמות אחרים וזהו מוסבות שם נבו ובעל מעון מוסבות לשם אחר:",
"ואת שבמה. בנו שבמה והיא שבם האמורה למעלה (לעיל ג):"
],
[
" ויורש. כתרגומו ותריך. שתיבת רי\"ש משמשת שתי חלוקות לשון ירושה ולשון הורשה שהוא טירוד ותירוך: "
],
[],
[
" חותיהם. כפרניהון:",
"ויקרא אתהן חות יאיר. לפי שלא היו לו בנים קראם בשמו לזכרון:"
],
[
" ויקרא לה נבח. לה אינו מפיק ה\"א וראיתי ביסודו של רבי משה הדרשן לפי שלא נתקיים לה שם זה לפיכך הוא רפה. שמשמע מדרשו כמו לא. ותמהני מה ידרוש בשתי תיבות הדומות לה (רות ב, יד) ויאמר לה בועז (זכריה ה, יא) לבנות לה בית: \n"
]
],
[
[
" אלה מסעי. למה נכתבו המסעות הללו. להודיע חסדיו של מקום. שאף על פי שגזר עליהם לטלטלם ולהניעם במדבר לא תאמר שהיו נעים ומטולטלים ממסע למסע כל ארבעים שנה ולא היתה להם מנוחה. שהרי אין כאן אלא ארבעים ושתים מסעות. צא מהם י\"ד שכולם היו בשנה ראשונה קודם גזירה. משנסעו מרעמסס עד שבאו לרתמה. שמשם נשתלחו המרגלים שנאמר (במדבר יב, טז) ואחר נסעו העם מחצרות וגו' (שם יג, ב) שלח לך אנשים וגו'. וכאן הוא אומר ויסעו מחצרות ויחנו ברתמה למדת שהוא במדבר פארן ועוד הוצא משם ח' מסעות שהיו לאחר מיתת אהרן מהר ההר עד ערבות מואב בשנת הארבעים נמצא שכל שמנה ושלשים שנה לא נסעו אלא עשרים מסעות. זה מיסודו של רבי משה הדרשן. ורבי תנחומא (מסעי ג. במדבר רבה) דרש בו דרשה אחרת משל למלך שהיה בנו חולה והוליכו למקום רחוק לרפאותו כיון שהיו חוזרין התחיל אביו מונה כל המסעות אמר לו כאן ישננו כאן הוקרנו כאן חששת את ראשך וכו': "
],
[],
[],
[
" ומצרים מקברים. טרודים באבלם:"
],
[],
[],
[],
[],
[],
[],
[],
[],
[],
[],
[],
[],
[],
[
" ויחנו ברתמה. על שם לשון הרע של מרגלים שנאמר (תהלים קכ, ד) מה יתן לך ומה יוסיף לך לשון רמיה חצי גבור שנונים עם גחלי רתמים: \n"
],
[],
[],
[],
[],
[],
[],
[],
[],
[],
[],
[],
[],
[],
[],
[],
[],
[],
[],
[],
[
" על פי ה'. מלמד שמת בנשיקה (ב\"ב יז, א): "
],
[],
[
" וישמע הכנעני. כאן למדך שמיתת אהרן היא השמועה שנסתלקו ענני כבוד וכסבור שנתנה רשות להלחם בישראל לפיכך חזר וכתבה (ר\"ה ג, א): \n"
],
[],
[],
[],
[
" בעיי העברים. לשון חרבות וגלים כמו (מיכה א, ו) לעי השדה (תהלים עט, א) שמו את ירושלים לעיים: "
],
[],
[],
[],
[],
[
" מבית הישמת עד אבל השטים. כאן למדך שיעור מחנה ישראל י\"ב מיל. דאמר רבה בר בר חנה לדידי חזי לי ההוא אתרא וכו' (עירובין נה, ב): ",
"אבל השטים. מישור של שטים אבל שמו:"
],
[],
[
" כי אתם עברים את הירדן וגו' והורשתם וגו'. והלא כמה פעמים הוזהרו על כך אלא כך אמר להם משה כשאתם עוברים בירדן ביבשה על מנת כן תעברו. ואם לאו מים באין ושוטפין אתכם וכן מצינו שאמר להם יהושע בעודם בירדן (סוטה לד, א. תוספתא סוטה ח, ה): "
],
[
" והורשתם. וגרשתם: \n",
"משכיתם. כתרגומו בית סגדתהון על שם שהיו מסככין את הקרקע ברצפת אבנים של שיש להשתחוות עליהם בפישוט ידים ורגלים כדכתיב (ויקרא כו, א) ואבן משכית לא תתנו בארצכם להשתחוות עליה: ",
"מסכתם. כתרגומו מתכתהון:"
],
[
" והורשתם את הארץ. והורשתם אותה מיושביה ואז וישבתם בה תוכלו להתקיים בה ואם לאו לא תוכלו להתקיים בה: \n"
],
[
" אל אשר יצא לו שמה. מקרא קצר הוא זה אל מקום אשר יצא לו שמה הגורל לו יהיה:",
"למטות אבותיכם. לפי חשבון יוצאי מצרים (ב\"ב קיז, א). דבר אחר בשנים עשר גבולין כמנין השבטים: "
],
[
" והיה אשר תותירו מהם. יהיו לכם לרעה:",
"לשכים בעיניכם. ליתדות המנקרות עיניכם תרגום של יתדות שיכיא:",
"ולצנינם. פותרים בו הפותרים לשון מסוכת קוצים הסוככת אתכם לסגור ולכלוא אתכם מאין יוצא ובא:",
"וצררו אתכם. כתרגומו:"
]
],
[
[],
[
" זאת הארץ אשר תפול לכם וגו'. לפי שהרבה מצות נוהגות בארץ ואין נוהגות בחוצה לארץ הוצרך לכתוב מצרני גבולי רוחותיה סביב. לומר לך מן הגבולים הללו ולפנים המצות נוהגות:",
"תפול לכם. על שם שנתחלקה בגורל נקראת חלוקה לשון נפילה. ומדרש אגדה אומר (תנחומא ד) על ידי שהפיל הקב\"ה שריהם של ע' אומות מן השמים וכפתן לפני משה אמר לו ראה אין בהם עוד כח: \n"
],
[
" והיה לכם פאת נגב. רוח דרומית אשר מן המזרח למערב:",
"ממדבר צן. אשר אצל אדום מתחלת מקצוע דרומית מזרחית של ארץ תשעת המטות. כיצד שלש ארצות יושבות בדרומה של ארץ ישראל זו אצל זו קצת ארץ מצרים וארץ אדום כולה וארץ מואב כולה. ארץ מצרים במקצוע דרומית מערבית שנאמר בפרשה זו מעצמון נחלה מצרים והיו תוצאותיו הימה. ונחל מצרים היה מהלך על פני כל ארץ מצרים שנאמר (יהושע יג, ג) מן השיחור אשר על פני מצרים. ומפסיק בין ארץ מצרים לארץ ישראל וארץ אדום אצלה לצד המזרח וארץ מואב אצל ארץ אדום בסוף הדרום למזרח וכשיצאו ישראל ממצרים אם רצה המקום לקרב את כניסתם לארץ היה מעבירם את הנילוס לצד צפון ובאין לארץ ישראל ולא עשה כן וזהו שנאמר (שמות יג, יז) ולא נחם אלהים דרך ארץ פלשתים שהם יושבים על הים במערבה של ארץ כנען כענין שנאמר בפלשתים (צפניה ב, ה) יושבי חבל הים גוי כרתים. ולא נחם אותו הדרך אלא הסיבן והוציאם דרך דרומה אל המדבר והוא שקראו יחזקאל (יחזקאל כ, לה) מדבר העמים לפי שהיו כמה אומות יושבות בצדו והולכין אצל דרומה מן המערב כלפי מזרח תמיד עד שבאו לדרומה של ארץ אדום ובקשו ממלך אדום שיניחם לעבור דרך ארצו ולהכנס לארץ דרך רחבה ולא רצה והוצרכו לסבוב את כל דרומה של אדום עד בואם לדרומה של ארץ מואב שנאמר (שופטים יא, יז) וגם אל מלך מואב שלח ולא אבה. והלכו כל דרומה של מואב עד סופה ומשם הפכו פניהם לצפון עד שסבבו כל מצר מזרחי שלה לרחבה וכשכלו את מזרחה מצאו את ארץ סיחון ועוג שהיו יושבין במזרחה של ארץ כנען והירדן מפסיק ביניהם וזהו שנאמר ביפתח (שם יח) וילך במדבר ויסב את ארץ אדום ואת ארץ מואב ויבא ממזרח שמש לארץ מואב. וכבשו את ארץ סיחון ועוג שהיתה בצפונה של ארץ מואב. וקרבו עד הירדן והוא כנגד מקצוע צפונית מערבית של ארץ מואב נמצא שארץ כנען שבעבר הירדן למערב היה מקצוע דרומית מזרחית שלה אצל אדום: \n"
],
[
" ונסב לכם הגבול מנגב למעלה עקרבים. כל מקום שנאמר ונסב או ויצא מלמד שלא היה המצר שוה אלא הולך ויוצא לחוץ יוצא המצר ועוקם לצד צפונו של עולם באלכסון למערב ועובר המצר בדרומה של מעלה עקרבים נמצא מעלה עקרבים לפנים מן המצר:",
"ועבר צנה. אל צין כמו מצרימה:",
"והיו תוצאותיו. קצותיו. בדרומה של קדש ברנע:",
"ויצא חצר אדר. מתפשט המצר ומרחיב לצד צפון של עולם ונמשך עוד באלכסון למערב ובא לו לחצר אדר ומשם לעצמון ומשם לנחל מצרים. ולשון ונסב האמור כאן לפי שכתב ויצא חצר אדר שהתחיל להרחיב משעבר את קדש ברנע ורוחב אותה רצועה שבלטה לצד צפון היתה מקדש ברנע עד עצמון ומשם והלאה נתקצר המצר ונסב לצד הדרום ובא לו לנחל מצרים ומשם לצד המערב אל הים הגדול שהוא מצר מערבה של כל ארץ ישראל. נמצא שנחל מצרים במקצוע מערבית דרומית:"
],
[
" והיו תוצאותיו הימה. אל מצר המערב שאין עוד גבול נגב מאריך לצד המערב משם והלאה:"
],
[
" וגבול ים. ומצר מערבי מהו:",
"והיה לכם הים הגדול. למצר:",
"וגבול. הנסין שבתוך הים אף הם מן הגבול והם איים שקורין אינזול\"ס (גיטין ח, א): "
],
[
" גבול צפון. מצר צפון:",
"מן הים הגדול תתאו לכם הר ההר. שהוא במקצוע צפונית מערבית. וראשו משפיע ונכנס לתוך הים ויש מרוחב הים לפנים הימנו וחוצה הימנו (שם):",
"תתאו. תשפעו לכם לנטות ממערב לצפון אל הר ההר:",
"תתאו. לשון סיבה כמו (ד\"ה־ב יב, יא) אל תא הרצים (יחזקאל מ, י) ותאי השער היציע שקורין אפנדי\"ן שהוא מוסב ומשופע: "
],
[
" מהר ההר. תסבו ותלכו אל מצר הצפון לצד המזרח ותפגעו בלבא חמת זו אנטוכיא:",
"תוצאות הגבול. סופי הגבול. כל מקום שנאמר תוצאות הגבול או המצר כלה שם לגמרי ואינו עובר להלן כלל או משם מתפשט ומרחיב ויוצא לאחוריו להמשיך להלן באלכסון יותר מן הרוחב הראשון ולענין רוחב המדה הראשון קראו תוצאות ששם כלתה אותה מדה:"
],
[
" והיו תוצאתיו חצר עינן. הוא היה סוף המצר הצפוני. ונמצאת חצר עינן במקצוע צפונית מזרחית. ומשם והתאויתם לכם אל מצר המזרחי: \n"
],
[
" והתאויתם. לשון הסבה ונטיה כמו תתאו:",
"שפמה. במצר המזרחי ומשם הרבלה:"
],
[
" מקדם לעין. שם מקום והמצר הולך במזרחו נמצא העין לפנים מן המצר ומארץ ישראל הוא:",
"וירד הגבול. כל שהגבול הולך מצפון לדרום הוא יורד והולך:",
"ומחה על כתף. עבר: ים כנרת קדמה. שיהא ים כנרת תוך לגבול במערב והגבול במזרח ים כנרת ומשם יורד אל הירדן והירדן מושך ובא מן הצפון לדרום באלכסון נוטה לצד מזרח ומתקרב לצד ארץ כנען כנגד ים כנרת ומושך לצד מזרחה של ארץ ישראל כנגד ים כנרת עד שנופל בים המלח ומשם כלה הגבול בתוצאותיו אל ים המלח שממנו התחלת מצר מקצוע דרומית מזרחית הרי סובבת אותה לארבע רוחותיה: \n"
],
[],
[],
[],
[
" קדמה מזרחה. אל פני העולם שהם במזרח שרוח מזרחית קרויה פנים ומערבית קרויה אחור לפיכך דרום לימין וצפון לשמאל: \n"
],
[],
[
" אשר ינחלו לכם. בשבילכם כל נשיא ונשיא אפוטרופוס לשבטו ומחלק נחלת השבט למשפחות ולגברים ובורר לכל אחד ואחד חלק הגון. ומה שהם עושין יהיה עשוי כאלו עשאום שלוחים. ולא יתכן לפרש לכם זה ככל לכם שבמקרא שאם כן היה לו לכתוב ינחילו לכם ינחלו משמע שהם נוחלים לכם בשבילכם ובמקומכם כמו (שמות יד, יד) ה' ילחם לכם: "
],
[
" לנחול את הארץ. שיהא נוחל וחולק אותה במקומכם: \n"
],
[],
[],
[],
[],
[],
[],
[],
[],
[],
[],
[
" לנחל את בני ישראל. שהם ינחילו אותה להם למחלקותיה:"
]
],
[
[],
[
" ומגרש. ריוח מקום חלק חוץ לעיר סביב להיות לנוי לעיר ואין רשאין לבנות שם בית ולא לנטוע כרם ולא לזרוע זריעה (ערכין לג, ב): "
],
[
" ולכל חיתם. לכל צרכיהם (נדרים פא, א): "
],
[
" אלף אמה סביב. ואחריו הוא אומר אלפים באמה הא כיצד אלפים הוא נותן להם סביב ומהם אלף הפנימים למגרש והחיצונים לשדות וכרמים (עירובין כא. סוטה כז, ב): \n"
],
[],
[],
[],
[],
[],
[],
[
" והקריתם. אין הקרייה אלא לשון הזמנה וכן הוא אומר (בראשית כז, כ) כי הקרה ה' אלהיך לפני (ספרי קנט): "
],
[
" מגאל. מפני גואל הדם שהוא קרוב לנרצח (מכות יב, א): \n"
],
[
" שש ערי מקלט. מגיד שאף על פי שהבדיל משה בחייו ג' ערים בעבר הירדן (דברים ד, מא) לא היו קולטות עד שנבחרו שלש שנתן יהושע בארץ כנען (מכות ט, ב. ספרי): "
],
[
" את שלש הערים וגו'. אף על פי שבארץ כנען ט' שבטים וכאן אינן אלא שנים וחצי השוה מנין ערי מקלט שלהם משום דבגלעד נפישי רוצחים דכתיב (הושע ו, ח) גלעד קרית פועלי און עקובה מדם (מכות שם): "
],
[],
[
" ואם בכלי ברזל הכהו. אין זה מדבר בהורג בשוגג הסמוך לו אלא בהורג במזיד ובא ללמד שההורג בכל דבר צריך שיהא בו שיעור כדי להמית שנאמר בכולם אשר ימות בו דמתרגמינן דהיא כמסת דימות בה חוץ מן הברזל שגלוי וידוע לפני הקב\"ה שהברזל ממית בכל שהוא אפילו מחט לפיכך לא נתנה בו תורה שיעור לכתוב בו אשר ימות בו ואם תאמר בהורג בשוגג הכתוב מדבר הרי הוא אומר למטה או בכל אבן אשר ימות בה בלא ראות וגו' למד על האמורים למעלה שבהורג במזיד הכתוב מדבר (ספרי קס. סנהדרין עו, ב): "
],
[
" באבן יד. שיש בה מלא יד (ספרי קס):",
"אשר ימות בה. שיש בה שיעור להמית כתרגומו לפי שנאמר (שמות כא, יח) והכה איש את רעהו באבן ולא נתן בה שיעור יכול כל שהוא לכך נאמר אשר ימות בה (ספרי קס): "
],
[
" או בכלי עץ יד. לפי שנאמר (שמות כא, כ) וכי יכה איש את עבדו או את אמתו בשבט יכול כל שהוא לכך נאמר בעץ אשר ימות בו שיהא בו כדי להמית (ספרי קס): "
],
[
" בפגעו בו. אפילו בתוך ערי מקלט: \n"
],
[
" בצדיה. כתרגומו בכמנא. במארב:"
],
[],
[
" בפתע. באונס. ותרגומו בתכיף שהיה סמוך לו ולא היה לו שהות להזהר עליו:"
],
[
" או בכל אבן אשר ימות בה. הכהו:",
"בלא ראות. שלא ראהו:",
"ויפל עליו. מכאן אמרו ההורג דרך ירידה גולה דרך עלייה אינו גולה (מכות ז, ב): "
],
[],
[
" עד מות הכהן הגדול. שהוא בא להשרות שכינה בישראל ולהאריך ימיהם והרוצח בא לסלק את השכינה מישראל ומקצר את ימי החיים. אינו כדאי שיהא לפני כהן גדול (ספרי קס). דבר אחר לפי שהיה לו לכהן גדול להתפלל שלא תארע תקלה זו לישראל בחייו:",
"אשר משח אותו בשמן הקדש. לפי פשוטו מן המקראות הקצרים הוא שלא פירש מי משחו אלא כמו אשר משחו המושח אותו בשמן הקדש. ורבותינו דרשוהו במסכת מכות (יא, ב) לראיית דבר ללמד שאם עד שלא נגמר דינו מת כהן גדול ומנו אחר תחתיו ולאחר מכאן נגמר דינו חוזר במיתתו של שני שנאמר אשר משח אותו וכי הוא משחו לכהן או הכהן משח אותו אלא להביא את הנמשח בימיו שמחזירו במיתתו: "
],
[],
[
" אין לו דם. הרי הוא כהורג את המת שאין לו דם (מכות יב): \n"
],
[],
[
" בכל מושבתיכם. למד שתהא סנהדרין [קטנה] נוהגת בחוצה לארץ כל זמן שנוהגת בארץ ישראל (שם ז, א): "
],
[
" כל מכה נפש וגו'. הבא להרגו על שהכה את הנפש:",
"לפי עדים ירצח. שיעידו שבמזיד ובהתראה הרגו (ספרי קסא): \n"
],
[
" ולא תקחו כופר. לא יפטר בממון (כתובות לז. ספרי שם):"
],
[
" ולא תקחו כפר לנוס אל עיר מקלטו. למי שנס אל עיר מקלטו שהרג בשוגג אינו נפטר מגלות בממון ליתן כופר לשוב לשבת בארץ בטרם ימות הכהן (ספרי שם):",
"לנוס. כמו לְנָס כמו (מיכה ב, ח) שובי מלחמה ששבו מן המלחמה וכן (צפניה ג, יח) נוגי ממועד וכן (יהושע ה, ה) כי מולים היו כאשר תאמר שוב על מי ששב כבר ומול על מי שמל כבר כן תאמר לנוס על מי שנס כבר וקורהו נוס כלומר מוברח. ואם תאמר לנוס לברוח ותפרשהו לא תקחו כופר למי שיש לו לברוח לפטרו מן הגלות לא ידעתי היאך יאמר לשוב לשבת בארץ הרי עדיין לא נס ומהיכן ישוב: "
],
[
" ולא תחניפו. ולא תרשיעו. כתרגומו ולא תחייבון: \n"
],
[
" אשר אני שכן בתוכה. שלא תשכינו אותי בטומאתה:",
"כי אני ה' שוכן בתוך בני ישראל. אף בזמן שהם טמאים שכינה (שרויה) ביניהם:"
]
],
[
[],
[],
[
" ונוסף על נחלת המטה. שהרי בנה יורשה והבן מתיחס על שבט אביו: \n"
],
[
" ואם יהיה היובל. מכאן היה רבי יהודה אומר עתיד היובל שיפסוק (ת\"כ ויקרא פרשתא יג, א): ",
"ואם יהיה היובל. כלומר אין זו מכירה שחוזרת ביובל שהירושה אינה חוזרת. ואפילו אם יהיה היובל לא תחזור הנחלה לשבטו ונמצא שנוספה על נחלת המטה אשר תהיינה להם:"
],
[],
[],
[],
[
" וכל בת ירשת נחלה. שלא היה בן לאביה:"
],
[],
[],
[
" מחלה תרצה וגו'. כאן מנאן לפי גדולתן זו מזו בשנים ונשאו כסדר תולדותן ובכל המקרא מנאן לפי חכמתן ומגיד ששקולות זו כזו (ב\"ב קכ): \n"
]
]
],
"sectionNames": [
"Chapter",
"Verse",
"Comment"
]
}